ת"א 13789-03-11

תקציר

המחלוקת במקרה זה נסובה סביב הבעלות על חלקת אדמה בכפר יאסיף, כאשר הן התובע והן הנתבע טוענים לזכויות בה. התובעת מבקשת צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת להיכנס למקרקעין ולבצע בהם כל פעילות ללא הסכמתם. התובע טוען כי רכש את הקרקע בשנת 2002, בעוד שמשפחתו של הנתבע החזיקה לכאורה בחלק ממנו לפני קבלת העצמאות. הנתבע טוען כי חלקם היה גדול יותר ממה שטוען התובע ומספק ראיות לגבול אחר. הם גם טוענים שהם מחזיקים בקרקע מאז 1959 ושילמו עליה מיסים. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות, מצדד בנתבעת, וקובע כי התובעים לא הוכיחו די הצורך את בעלותם בשטח שבמחלוקת. נטל ההוכחה, לטענת השופטת, מוטל על התובעים, ואי הבאת ראיות משכנעות מביאה לדחיית תביעתם. החלטה זו מושפעת מחוסר יכולתה של התובעת לברר את הפער בשטח הקרקע בין המכירה הראשונית בשנת 1956 לבין מכירתה מחדש בשנת 2002. בנוסף, רישומי המס והסכמי המכר של הנתבעת תומכים בגבולותיהם הנטענים. לפיכך, השופט מורה על מחיקת התביעה ומטיל על התובע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך כולל של 17,700 ₪, שישולמו לנתבע בתוך 30 יום.