סע"ש 40627-04-19

תקציר

המעסיק התובע הגיש תביעה נגד עובד לשעבר, בטענה כי ביצע הפרת אמונים חמורה בכך שדיווח במרמה על שעות העבודה בזמן שלא עבד בפועל. המעסיק ביקש לשלול מהעובד פיצויי פיטורים על בסיס טענה זו. העובד הודה בדיווח הכוזב אך טען כי פעל בהתאם להוראות מנהלו. בית הדין קבע כי התנהגותו של העובד מהווה עבירת משמעת חמורה. הוכח כי העובד עזב באופן שיטתי את שטח המפעל כדי לנהל עניינים אישיים ודיווח כוזב על שעות העבודה. בית הדין קבע כי מעשיו של העובד עולים כדי הפרת אמונים, שכן הוא ניצל את האמון שנתן בו מעסיקו. עם זאת, בית הדין לא קיבל את טענת המעסיק כי מעשיו של העובד מצדיקים שלילה מוחלטת של פיצויי פיטורים. במקום זאת, הורה בית הדין על הפחתה של 20% בפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד, תוך איזון בין הפגיעה החמורה של העובד לבין גורמים כגון משך העסקתו, תפקידו של המנהל וזכותו של המעסיק להחזר שכר ששולם בגין שעות כוזבות. באשר לתביעת המעסיק להשבת כספים, דחה בית הדין את הבקשה מאחר שהמעסיק לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בתביעה. המעסיק ביקש גם להחזיר את עלות המכשיר הנייד אך ללא הצלחה, שכן נמצא כי המכשיר הוחזר. העובד הגיש תביעה נגדית, בדרישה לתשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו, דמי הבראה, שכר עבור דצמבר 2018 וינואר 2019 ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. בית המשפט קיבל חלקית את התביעה שכנגד, ופסק לעובד תשלום עבור פדיון חופשות, דמי הבראה ושכר עבור החודשיים, בניכוי שווי השעות שדווחו באופן כוזב. בית הדין קבע כי הפיטורים היו כדין, במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, ולא בלתי סבירים או בחוסר תום לב. לסיכום, העובד היה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מופחתים בשיעור של 20%, תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו, דמי הבראה ושכר עבור דצמבר 2018 וינואר 2019, בניכוי שווי שעות עבודה כוזבות. לאחר חישוב סכומים אלה, בית הדין הורה למעסיק לשלם לעובד 7,919 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. כמו כן חויב המעסיק לשלם לעובד הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.