ת"א 14351-03-11

תקציר

התגלעה מחלוקת בין מ. מגן יזמות בינלאומית 1997 בע"מ (המבקשת) לבין עיריית רמת גן (העירייה) בנוגע לביצוע הסכם מכר הנוגע למקרקעין מסוימים ברמת גן. העירייה תבעה את המבקש על סך 30 מיליון שקל, והמבקש תבע שכנגד 52 מיליון שקל, בטענה שהעירייה הפרה את הסכם המכר. בסופו של דבר הסכימו הצדדים לאמץ חוות דעת המסדירה את חוב היטל ההשבחה בסך 14,578,446 ₪, אותו התחייבה המבקשת לשלם עד ליום 30.1.2010, וקיבלה את אישור העירייה לרישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין. במסגרת הסדר הפשרה שילם המבקש חלק מהחוב במזומן והעמיד ערבות בנקאית ליתרת הסכום. אלא שבהמשך ערער המבקש על החוב וביקש להצהיר כי לא חל היטל השבחה, מה שהוביל את העירייה לדרוש את חילוט הערבות הבנקאית. המבקש הגיש בקשה לצו מניעה זמני שימנע זאת. בית המשפט קבע כי הערבות הבנקאית היא ערבות אוטונומית, וטיעוני המבקש לסיווגה אחרת לא היו משכנעים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא תרמית או נסיבות מיוחדות המצדיקות פגיעה בעצמאות הערבות הבנקאית. גם טענת המבקש לאי חוקיות בדבר ייחוס תשלום מסוים נדחתה, שכן המבקש הסכים מרצונו החופשי לפשרה. לבסוף, מאזן הנוחות נטה לטובת העירייה, והבקשה לצו מניעה זמני נדחתה. המבקש חויב לשלם לעירייה הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.