דנ"פ 111/16

תקציר

הבקשה המונחת בפני בית המשפט היא דרישה לעיון נוסף בהחלטה קודמת שניתנה בתביעה שהגישו מספר משיבים נגד המדינה. הבקשה הראשונית שהגיש אחד המשיבים ביקשה לחייב את המדינה להמציא העתקים מתומללים של כל חומרי החקירה הקשורים לתיק נגדם לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב. המדינה ערערה על החלטה זו, בטענה כי לא נערך לה שימוע הוגן בנושא, וכי הנטל הכלכלי הכרוך בתמלול כל החומרים הוא נטל מיותר. המדינה גם החמיצה את המועד האחרון להגשת ערעור זה. עם זאת, בית המשפט דן בערעור ופסק לטובת המדינה, וקבע כי המדינה אינה נדרשת למסור עותקים מתומללים של כל חומרי החקירה, ולא לשאת בעלויות תמלולם, למעט במקרה של חומרים שהמדינה התכוונה להגיש כראיה, או אם לנאשם לא היו האמצעים לתמלולם. בית המשפט אף קרא למחוקק המשנה להתקין תקנות בנושא זה כפי שהוסמך בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים). המבקש (ככל הנראה אחד המשיבים) ביקש לקיים דיון נוסף כדי לערער על החלטה זו, בטענה כי ההחלטה יוצרת כלל קשה ליישום, ועמד על כך שעל המדינה לשאת בעלויות תמלול כל חומרי החקירה מטעם ההגנה, או לכל הפחות אלה הקשורים לעדי התביעה. המבקש טען כי ההחלטה סותרת פסיקה קודמת וכי היא תוביל לתוצאות בלתי רצויות, כגון עומס על הסניגוריה הציבורית, עיכוב תיקים ויצירת מכשולים בניהול משפטים. יתר המשיבים הצטרפו לבקשה זו. עם זאת, המדינה התנגדה לבקשה לעיון נוסף, בטענה כי ההחלטה היא יישום שגרתי של דינים קיימים ותקדימי פסיקה, וכי היא אינה מצדיקה צעד חריג של דיון נוסף. עוד טענה המדינה כי ההחלטה אינה קובעת כללים חדשים, וכי אל לו לבית המשפט ליטול על עצמו את תפקיד המחוקק המשני. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה לעיון נוסף, בקובעו כי הבקשה אינה עומדת בתנאים החריגים הנדרשים לדיון כזה, וכי ההחלטה נשוא הערעור מבוססת על הפסיקה הקיימת. כמו כן, הדגיש בית המשפט את הצורך בשימוש יעיל במשאביו, ואת תמימות דעים בפסק הדין הקודם.