דב"ע נב/33 - 02

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערערת, בעלת 99% ממניות ש.מ. השקעות בע"מ, הייתה "עובדת" בחברה ולפיכך זכאית לדמי אבטלה מהמשיב. בית הדין האזורי החליט מלכתחילה נגד המערערת, והכיר בה כדירקטורית ולא כעובדת, ולכן אינה זכאית להטבות. המערער ערער על החלטה זו. נשיא בית המשפט העליון גולדברג אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, והסכים כי המערער כיהן רק כדירקטור ולא כעובד החברה. גולדברג הדגישה כי לא היה חוזה עבודה בין המערערת לבין החברה וכי הסכומים שקיבלה מהחברה אינם אופייניים ליחסי עובד-מעביד. זאת ועוד, מעמדה של המערערת כבעלת מניות משמעותית וכדירקטורית בחברה, תוך הבחנה מועטה בין תפקידה לזה של החברה, הכביד על טענתה להיחשב כעובדת. כמו כן, לא נמצאו ראיות לפיטוריה, מה שהצביע עוד יותר על היעדר יחסי עובד-מעביד. השופטת גם הבדילה את עניינה של המערערת מפסקי דין קודמים, והדגישה כי בפסקי הדין הקודמים מדובר בעובדים שאינם בעלי מניות או דירקטורים. גולדברג הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, והמערער חויב לשלם את הוצאות המשיב בשתי הערכאות.