ע"מ 13328-11-19

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומת מס שערך המשיב, פקיד השומה של ת"א 4, על המערער, מר אלכסנדר שפונט, בעניין מס הכנסה לשנת 2013. נקודות המחלוקת העיקריות היו פרשנות הוראות המס הנוגעות לחישוב הכנסתו החייבת של מר שפונט ולקביעת מועד מכירת מניותיו. פסק הדין דחה את הערעור כולו ואישר את חישובי המשיב. המחלוקת הראשונה נגעה להחלת מס סף, לפי סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה, על הכנסתו החייבת של מר שפונט העולה על 800,000 ₪. בית המשפט קבע, כי סעיף זה מהווה מס מיוחד על הכנסות גבוהות, להבדיל ממדרגות המס הרגילות, וחל על מכלול רווחי ההון של מר שפונט בשנת המס 2013, ללא קשר לפריסת רווחים אלה על פני מספר שנות מס. לשונו, ההיסטוריה החקיקתית והתכלית החברתית של הסעיף פורשו כמצביעות על כוונת המחוקק להטיל מס נוסף על הכנסות גבוהות מבלי לאפשר ביזור באמצעות פריסה טכנית. המחלוקת השנייה נגעה לקביעת מועד מכירת מניותיו של מר שפונט לצורך חישוב רווח ההון. בית המשפט קבע כי מועד המכירה הוא מועד חתימת ההסכם, 21 בנובמבר 2013, ללא קשר לתנאי ההשעיה הכלולים בהסכם. הסכמת בעלי המניות, אף שהיא נחוצה למתן תוקף להסכם, לא הייתה דומה לחוסר כשירות משפטית או לתנאי ההופך את ההסכם לבטל. לפיכך, תאריך הסגירה של 5 בדצמבר 2013, לא שינה את מועד המכירה לצורכי מס. בנוסף, התייחס בית המשפט בקצרה לטענתו של מר שפונט כי פעל בהתאם לחוזר מ.ח. 19/2018, עליו ערער המשיב. בית המשפט צידד במשיבה וציין כי טענה זו אינה חלק מההסדר הפרוצדורלי וחלה רק על השלב השני של עסקת המכר. לסיכום, פסק הדין אישר את חישובי המשיב במלואם, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.