חדל"פ 47285-11-22

תקציר

בפסק דין זה, השופטת איילת הוך-טל דנה במקרה של חדלות פירעון של יחידה, אשר נפתחו נגדה הליכים ביום 12.12.22. הניתוח המשפטי יתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים הנובעים מההחלטה. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **חובת שיתוף פעולה ותום לב בהליכי חדלות פירעון:** * החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, מציב את עקרון תום הלב כעקרון יסוד המחלחל לכל הוראותיו. * חוסר שיתוף פעולה מצד יחיד בהליך חדלות פירעון, לרבות אי עמידה בצו תשלומים, אי הגשת דוחות, אי המצאת מסמכים נדרשים, והיעדר שיתוף פעולה כללי, מהווה זניחת ההליך. * השופטת מדגישה כי התנהלות כזו, בהליך המוגדר כ"חסד המחוקק", מהווה התנהגות בחוסר תום לב. היא מבססת קביעה זו על פסיקות קודמות, לרבות זו של השופט מינץ בע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי, המדגישה את חשיבות עקרון תום הלב. 2. **השלכות של מחדלים בהליך חדלות פירעון:** * החוק מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לנקוט צעדים כנגד חייב שאינו משתף פעולה או מפר את הוראות ההליך. * במקרה זה, למרות שניתנה ליחידה שהות נוספת להראות שינוי התנהלותה, ועל אף המורכבות שהוצגה, היחידה לא פעלה לתיקון מחדליה. * ההשלכה הישירה של מחדלים אלו היא ביטול צו פתיחת ההליכים. 3. **סעדים והשלכות ביטול צו פתיחת הליכים:** * **ביטול צו פתיחת הליכים:** זהו הסעד המרכזי שניתן. ביטול זה מחזיר את המצב לקדמותו, כאילו לא נפתחו ההליכים מלכתחילה (למעט ההשלכות הנובעות מהחלטה זו). * **מחיקת הבקשה:** הבקשה המקורית לפתיחת הליכים נמחקת, מה שמונע את המשך ההליך במסגרת הנוכחית. * **ביטול ההגבלות:** ההגבלות שהוטלו על היחידה במסגרת צו פתיחת ההליכים (כגון הגבלות על יציאה מהארץ, עיסוקים מסוימים וכדומה) מבוטלות. * **עיכוב יציאה מן הארץ:** השופטת קבעה כי צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו ל-90 ימים נוספים. קביעה זו עשויה לנבוע מרצון להבטיח את ביצוע הדרישות להגשת בקשה לביטול פסק הדין, או כאמצעי לחץ נוסף. **חידושים משפטיים והיבטים פרוצדורליים:** 1. **התניית הגשת בקשה לביטול פסק דין:** * השופטת קובעת תנאים מחמירים להגשת בקשה לביטול פסק דין זה. תנאים אלו הם: * **אישור הנאמן:** יש לצרף אישור מהנאמן בדבר סילוק מחדלי היחידה. * **תשלום לקופת הנשייה:** יש לשלם סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסק הדין. * **מועד הגשה:** יש להגיש את הבקשה בתוך 30 יום מהיום (ימי פגרה נכללים במניין). * חידוש זה מטרתו להבטיח שהיחידה תתמודד עם מחדליה ותפצה על ההוצאות שנגרמו עקב התנהלותה, וכן לקצר את משך הזמן שבו התיק נשאר פתוח בצורה מסוימת. 2. **הגשת בקשה עיקרית חדשה:** * השופטת קובעת כי כל בקשה עיקרית חדשה תתנהל על פי ההלכה שנקבעה ברע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון. * **הפקדה לקופת הממונה:** יש להפקיד סך של 3,000 ₪ לקופת הממונה. * **צירוף פסק הדין:** יש לצרף את פסק הדין הנוכחי לבקשה החדשה. * הפניה להלכה ספציפית (רע"א 663/21) והגדרת תנאים להגשת בקשה חדשה, מבטאים את ההשפעה של ההלכה הפסוקה על הליכי חדלות פירעון ואת הצורך לעמוד בדרישות פרוצדורליות מוגדרות. 3. **הוצאות ההליך:** * הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות או להנחיות הממונה (לפי הגבוה מביניהן). * היתרה תועבר לנושים בכפוף לדין. * קביעה זו משקפת את מדיניות החוק להבטיח כי חייבים ישלמו את הוצאות ההליך, ובמקביל לשמור על זכויות הנושים. **סיכום:** פסק דין זה מדגיש את החשיבות המרכזית של חובת תום הלב ושיתוף הפעולה מצד יחיד הנמצא בהליכי חדלות פירעון. הוא ממחיש כי מחדלים מתמשכים, גם לאחר מתן הזדמנות לשיפור, עלולים להוביל לביטול ההליכים, תוך השארת דלת פתוחה בצורה מוגבלת להגשת בקשה חדשה, אך ורק לאחר עמידה בתנאים מחמירים. ההחלטה מדגימה את יישום העקרונות של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואת השפעת ההלכות הפסוקות על הליכים מעין אלו.