ת"א 35937-05-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א 35937-05-22 פלוני נ' ווישור חברה לביטוח בע"מ** פסק הדין עוסק בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, והוא משקף יישום של עקרונות משפטיים יסודיים בתחום דיני הנזיקין, תוך התייחסות למורכבות של הערכת נזק גוף, ובעיקר לנכות רפואית ותפקודית. **1. מעמדו של מומחה בית המשפט והתייחסות לחוות דעתו:** אחד העקרונות המרכזיים העולים מפסק הדין הוא מעמדו המכובד של מומחה בית המשפט. השופטת אביסרור מדגישה מספר פעמים את החשיבות של מינוי מומחה, ובהסתמך על פסיקות קודמות (ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו, רע"א 7301/12 בן סימון נ' כלל, ע"א 9598/05 פלוני נ' המגן), קובעת כי: * **"המומחה הוא ידו הארוכה של בית המשפט."** * **"ישנה חשיבות רבה לעדות מומחה ממונה נטרלי, ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט..."** * **"בית המשפט לא יסטה ממסקנותיו של המומחה הרפואי אלא בהתקיים נסיבות מיוחדות."** בהקשר זה, ניכר כי בית המשפט נתן משקל מכריע לחוות דעתו של ד"ר עמיהוד ששון, מומחה האורטופדיה. השופטת אימצה את קביעותיו לגבי שיעור הנכות הרפואית (2.5% נכות צמיתה), הן הזמנית והן הצמיתה, לאחר שבחנה את טענות הצדדים, את התיעוד הרפואי, את עדויות התובעת, ולבסוף, לאחר שהנתבעת בחרה לוותר על חקירת המומחה. **2. חידוש – פרשנות הרלוונטיות של קביעות המומחה בהתאם לשינויים במצב התובע:** חידוש מעניין עולה מפסק הדין בנוגע לפרשנות קביעות המומחה. בעוד שקביעת המומחה ציינה כי התובעת חזרה ל"עבודה שאינה דורשת מאמץ מאחר ומדובר בעבודה משרדית", השופטת מבחינה בבירור בין מצב התובעת במועד מתן חוות הדעת לבין מצבה התפקודי והתעסוקתי הנוכחי. * **סעיף 32** בפסק הדין מצביע על כך שקביעת המומחה בנוגע לאופי העבודה (משרדית שאינה דורשת מאמץ) הייתה רלוונטית לעבודתה של התובעת **במועד קרות התאונה**, ולא לעבודתה הנוכחית. * השופטת מדגישה כי לאחר סיום לימודי האדריכלות, התובעת עברה לתפקיד של מנהלת פרויקטים בחברת בנייה, תפקיד הכולל מאמץ פיזי, נסיעות, עבודה באתרי בנייה, והליכה במשטחים לא מישוריים. זאת בניגוד לעבודתה הקודמת. הבחנה זו מהווה יישום דינמי של עקרון הנזק, שכן הנכות הרפואית, גם אם קבועה, עשויה להשפיע באופן שונה על תפקודו התעסוקתי של הנפגע בהתאם לנסיבות המשתנות, כפי שאכן התרחש במקרה זה. **3. נכות תפקודית לעומת נכות רפואית – הרחבת הדיון:** פסק הדין מרחיב את הדיון בהבחנה המסורתית בין נכות רפואית לתפקודית, ובהשפעתה על כושר ההשתכרות. * **עקרון מנחה:** השופטת מציינת כי "הנכות התפקודית נקבעה בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו. הנכות הרפואית משמשת נקודת מוצא, אולם יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע המסוים." (סעיף 29). * **זיהוי בין הנכות הרפואית לתפקודית:** במקרה זה, השופטת קובעת כי הנכות התפקודית זהה לנכות הרפואית (2.5%), ומסבירה שהנכות הרפואית, על אף שיעורה הנמוך, משקפת את הפגיעה התפקודית בפועל. היא מביאה בחשבון את גיל התובעת (כ-31 במועד התאונה, וכ-36.5 כיום), את היותה בתחילת דרכה המקצועית, ואת ההשפעה המוכחת של הכאבים וההגבלות על עבודתה הנוכחית (סעיפים 31-34). * **השלכות תעסוקתיות:** השופטת מפרטת כיצד המגבלות האורטופדיות משפיעות על עבודתה של התובעת כיום (ניהול פרויקטים בחברת בנייה), הכוללת מאמץ פיזי, נסיעות, עבודה באתרי בנייה, ועוד. היא מתייחסת לעדותה המהימנה של התובעת בנוגע לקשיים בנהיגה, בביצוע מטלות, ובשמירה על רמת תפקוד מלאה. * **הדגשת הפוטנציאל העתידי:** השופטת מתייחסת לעובדה שהתובעת צעירה, עם שנות עבודה רבות לפנייה, ומדגישה את החשש שהנכות, גם אם קטנה, עלולה להפריע לקידומה המקצועי או להקשות עליה למצוא עבודה חלופית בעתיד (סעיפים 49, 50). **4. התמודדות עם טענות הנתבעת לגבי "חובת הקטנת הנזק" ו"היעדר טיפולים":** השופטת דוחה באופן נחרץ את טענות הנתבעת לגבי היעדר הקטנת נזק וחוסר ביצוע טיפולים. * **התמודדות עם טענת הפיזיותרפיה:** הנתבעת טענה כי לו התובעת הייתה מבצעת טיפולי פיזיותרפיה, מצבה היה משתפר. השופטת דוחה טענה זו, תוך ציון כי הנתבעת לא חקרה את המומחה ולא פנתה אליו בשאלות הבהרה בעניין זה. יתרה מכך, היא מצביעה על כך שהתובעת אכן ביצעה טיפולי פיזיותרפיה (ואף טיפולים נוספים כמו שיאצו וכוסות רוח, וביצעה תרגילים באופן עצמאי) וכי טיפולים אלו לא תמיד הביאו להקלה משמעותית (סעיפים 18-20). * **הוכחת טיפולים:** השופטת מוכיחה כי התובעת אכן ביצעה טיפולים נוספים, וזאת בניגוד לטענת הנתבעת. הראיות שהוגשו, לרבות תיעוד רפואי עדכני, תלושי שכר נוספים, ותצהירים, תומכים בכך. * **הקטנת הנזק:** השופטת מציינת במפורש כי "דין טענות הנתבעת להידחות, וממילא נמצא כי התובעת עמדה בחובת הקטנת הנזק." (סעיף 20). **5. התייחסות להוצאות רפואיות והוצאות נסיעה:** בית המשפט פוסק סכום גלובלי להוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, תוך התייחסות למגבלות המימון על ידי קופת החולים. * **אופי ההוצאות:** השופטת מכירה בכך שלא כל ההוצאות הרפואיות מכוסות באופן מלא על ידי קופת החולים, וכי התובעת נדרשה להוצאות בגין נסיעות לטיפולים, ובפרט טיפולים שלא נכללים בסל הבריאות. * **הערכה:** הפיצוי נפסק על דרך האומדנה (5,000 ₪) לאחר בחינת הראיות וההוצאות הסבירות. **6. הנזק הלא ממוני (כאב וסבל):** הפיצוי בגין כאב וסבל נקבע בהתאם לשיעור הנכות הרפואית הצמיתה, משך הנכויות הזמניות, גיל התובעת, והיקף הטיפול הרפואי. הסכום שנפסק (18,000 ₪) מבוסס על תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממוני), תשל"ו-1976, ועל פסיקה רלוונטית (ע"א 146/87 כץ נ' רוזנברג). **7. עזרה של צד ג':** הפיצוי בראש נזק זה משלב התייחסות לעבר ולעתיד, תוך הכרה בכך שהתובעת היא יתומה ללא בן זוג, וזקוקה לעזרה במטלות הבית. * **הכרה בצורך:** השופטת מכירה בכך שהנכויות הזמניות המשמעותיות, וכן המגבלות המתמשכות, הצדיקו (ובמידה מסוימת עדיין מצדיקות) קבלת עזרה. * **הערכה גלובלית:** אף על פי שהתובעת טענה לסכומים גבוהים יותר, השופטת פסקה סכום גלובלי (5,000 ₪) המשקף את הצורך בעזרה, בעיקר בתקופות הסמוכות לתאונה ובעתיד עבור מטלות קשות. **8. פסקי דין והלכות מרכזיות שצוטטו:** פסק הדין מתבסס על מגוון רחב של פסקי דין עליונים, המשקפים את הלכות היסוד בתחום דיני הנזיקין ותאונות הדרכים: * **ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו; רע"א 7301/12 שמעון בן סימון נ' כלל; ע"א 9598/05 פלוני נ' המגן:** בענייני מעמד חוות דעת מומחה בית המשפט. * **ע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי; ע"א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום; ע"א 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל:** בענייני קביעת נכות תפקודית והשפעתה על כושר השתכרות. * **ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני; ע"א 4946/06 צל דוד נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ; ע"א 9297/10 קדח פדל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ:** בענייני הקשר בין נכות רפואית לנכות תפקודית. * **ע"א 810/81 לוי נ' מזרחי:** בענייני הוכחת נזק מיוחד. * **ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מוניטי רבי:** בענייני אי-סטייה מחוות דעת מומחה ללא נימוקים משכנעים. * **ע"א 4837/92 אליהו חברה לביטוח נ' בורבה:** בענייני פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, גם אם השכר לא נפגע בפועל. * **ע"א 146/87 יונתן כץ נגד רם רוזנברג:** בענייני פיצוי בגין כאב וסבל. * **דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף; שושני נ' קראוז ואח':** בענייני עזרה של צד ג'. **סיכום:** פסק הדין במקרה זה מדגים יישום קפדני של עקרונות דיני הנזיקין, תוך הענקת משקל רב לחוות דעת מומחה בית המשפט. חידוש משמעותי נצפה בהבחנה הדקדקנית שנעשתה בין המצב הרפואי והתעסוקתי במועד התאונה לבין התפתחותו לאורך זמן, והשפעתה על הערכת הנזק התפקודי וכושר ההשתכרות. השופטת מפגינה גמישות פרשנית בהערכת השפעת הנכות, גם אם שיעורה נמוך, על יכולותיו התפקודיות והתעסוקתיות של הנפגע, ובפרט כאשר מדובר באדם צעיר עם פוטנציאל קידום משמעותי. הדחייה הנחרצת של טענות הנתבעת לגבי הקטנת נזק והיעדר טיפולים, תוך ביסוסה על הראיות שהוצגו, מדגישה את חשיבות הנטל המוטל על הצד המטען.