ת"א 1337/04

תקציר

התובע, יצחק אמיתי, תבע את עיריית נתניה להשבת היטלי פיתוח והיטלים בסך 3,838,040 ₪, אותם שילם עבור קבלת היתר בנייה. האגרות שולמו בשני חלקים: בשנים 1995-1997 ו-2001-2002. התובע טען כי לעירייה אין זכות לגבות אגרות אלה משום שעבודות הפיתוח נעשו על ידי חברה שלישית והבעלים הקודמים של חלקתו כבר שילמו עבורן. העירייה טענה כי ביצעה את עבודות הפיתוח בעצמה או באמצעות אחרים, ולכן החיובים היו חוקיים. השופטת בחנה את הראיות שהציגו הצדדים ומצאה כי עבודות הפיתוח באזור התעשייה בו נמצאת חלקת התובעת בוצעו במשותף על ידי העירייה והחברה היזמית. למרות שלא ניתן היה לקבוע את תפקידו המדויק של כל אחד מהצדדים ארבעים שנה מאוחר יותר, היה ברור כי העירייה מעורבת בתכנון, בפיקוח ובביצוע של כל העבודות ונשאה בהוצאות התקנת התשתיות, בין במישרין ובין אם באמצעות ויתור על היטלי פיתוח והיטלים. באשר לטענות התובע בדבר היעדר הודעות והחלטות מועצה, ציינה השופטת כי אלה אינן מהותיות לתוספת בנייה ואינן מבטלות את החיובים. עוד ציינה השופטת כי התובע שילם אגרות אלה ללא מחאה בשנת 1995 בגין בנייתו הראשונית ואף חתם על הסכם פשרה עם העירייה בנוגע לחלק מהאגרות. התנהגות זו החלישה את טענותיו הנוכחיות. השופט הגיע למסקנה כי העירייה הייתה מוצדקת בכך שדרשה מהתובע לשלם את היטל הביוב, את אגרת הנחת צינור המים ואת אגרת התיעול בגין הקמתו בשנת 2001. עם זאת, העירייה לא הסבירה את מהות החיובים שהוגדרו כ"זכויות מים", בסך כולל של 107,158 שקל. לפיכך, חויבה העירייה להשיב לתובע סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. התובע חויב לשלם לעירייה 15,000 ₪ הוצאות משפט ו-100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.