ת"א 2266/06

תקציר

הסכסוך בין כהן לקינן נסוב סביב מכירת בית, כאשר כהן הוא הקונה וקינן הוא המוכר. נקודות המחלוקת העיקריות הן האם הצדדים הגיעו להסכם מחייב, סוגיית ההיתרים לתוספות בנייה לבית והפרות שהובילו לביטול ההסכם לאחר מכן. השופט צידד בכהן בנושא ההיתרים, וקבע כי קינן לא גילה את הבעיות בהיתרים לעבודות הנוספות ואף התרשם כי הבנייה הנוספת אושרה. עוד מסכם השופט כי מזכר ההבנות משקף את כוונת הצדדים להתקשר בהסכם מחייב, תוך פירוט כל הפרטים הנדרשים. עם זאת, כהן לא עמד בהתחייבויות התשלום שנקבעו במזכר ההבנות, דבר שהיווה הפרה. למרות ההצדקה של קינן לביטול ההסכם בשל הפרה זו, השופט מציין כי האכיפה תהיה בלתי מעשית ובלתי צודקת, נוכח השינויים בשוק הנדל"ן וכישלונו של כהן להבטיח את מחיר הרכישה. לפיכך, השופט פוסק לטובת קינן, דוחה את תביעתו של כהן ע"א 2266/06 ומקבל את תביעתו של קינן ע"פ 137/07. כתוצאה מכך, מזכר ההבנות מוכרז כמבוטל בשל הפרתו של כהן. כל צד נדרש לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין ניתן בהתאם.