ת"א 1005/99

תקציר

התובע, יליד 1951, נפגע בתאונת דרכים בשנת 1998 והגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעים, אשר הודו בחובתם לפצו. התובע אושפז למשך 292 ימים ונקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 37% כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים כדי להעריך את מצבו של התובע. פרופ' שליט, נוירוכירורג, לא מצא בסיס נוירולוגי אורגני למצבו של התובע והמליץ על הערכה פסיכיאטרית. פרופ' קליין, פסיכיאטר במקצועו, אבחן את התובע כסובל מהפרעה קונברסיבית והמליץ על דרגת נכות נפשית בשיעור של 30%. פרופ' מצקין, אורולוג, מצא נכות אורולוגית קלה יחסית והעניק לו דירוג של 10%. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של פרופ' קליין והגיע למסקנה כי הנתבעים אחראים לנכותו הנפשית של התובע. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים אחראים לתאונה נוספת שעבר התובע בביתו בשנת 1999, והיא תוצאה של נכותו מתאונת הדרכים. בית המשפט העריך את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 33.33% וחישב את הפסדי הכנסתו בעבר ובעתיד, ופסק לו 289,582 ₪. עבור סיוע של אחרים פסק בית המשפט 190,000 ₪ עבור העבר ו 60,000 ₪ עבור העתיד. כמו כן נפסקו לתובע 115,000 ₪ בגין הגדלת הוצאות הניידות, מתוכם 25,000 ₪ בגין ההפרש בעלות רכישת רכב אוטומטי. כמו כן פסק בית המשפט 8,000 שקל בגין הוצאות עבר ו-184,872 שקל בגין נזק לא ממוני. לאחר ניכוי תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי ומהסדרים קודמים, סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 721,525 ₪. עם זאת, מסכום זה הופחתו תשלומים תכופים בסך 65,397 ש"ח, והותירה יתרה בסך 656,128 ש"ח שתשולם על ידי הנתבעים, בצירוף הוצאות משפט והוצאות משפט. עוד נקבע בפסק הדין כי הסכום צריך להיות צמוד למדד ולשאת ריבית עד שישולם במלואו.