ע"א 3544/21

תקציר

הערעור הנדון נדחה על הסף בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, בשל חוסר תום לב של המערער בהליכי פשיטת רגל. פשיטת רגל נתפסת לעתים קרובות כחסד חקיקתי, המציע לחייבים הזדמנות לשיקום כלכלי, אך הזדמנות זו דורשת התנהגות כנה מהחייב. ההליך נועד להגן על הנושים מפני פגיעה בלתי מוצדקת, וכל ניצול לרעה על ידי החייב אינו מומלץ בתוקף. החלטה זו מחזקת את הדרישה מהחייבים, ובפרט אלה היוזמים הליכים, לעמוד בקפדנות בהתחייבויותיהם, כגון ביצוע תשלומים חודשיים ושיתוף פעולה עם בעלי תפקידים ממונים. במקרה דנן, המערער לא הפגין גילוי נאות ותום לב, ובפרט שילם תשלום אחד בלבד לקופת פשיטת הרגל ולא התייחס כראוי לחששות בדבר מכירת דירתו טרם כניסתו להליך. חרף הזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי לתקן סוגיות אלה, המערער נותר בלתי מציית ולא סיפק הסברים מספקים להתנהלותו. משכך, הצדיקו מעשיו של המערער את החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הליך פשיטת הרגל. בסופו של דבר, הערעור נדחה ללא צו להוצאות בשל אופייה הפרוצדורלי של ההחלטה והיעדר בקשת תגובה.