ת"א 18084-07-17

תקציר

התיק סובב סביב הסכם בעל פה לכאורה בין התובע, קובי, לבין האמן הישראלי הנודע מנשה קדישמן, שהלך לעולמו בשנת 2015. קובי טוען כי קדישמן הבטיח לתת לו 30 ציורים גדולים כפיצוי על השקעות העבר שלו ביצירתו של האמן וחובות למשקיעים. הנתבעים הם יורשיו של קדישמן - ילדיו מאיה ובן. השופט מספק סקירה מפורטת של מערכת היחסים בין קובי לקדישמן, המאופיינת בדינמיקה מורכבת המאופיינת בחיבה וקונפליקט. קובי פגש את קדישמן בשנות ה-90 והיה מעורב בעסקי האמן, שימש כסוחר וסייע בעסקאות פיננסיות. השופט מציין את הקשר הנפשי של קובי לקדישמן, ומתאר אותו כדמות אב. בינתיים, הנאשמים רואים את תפקידו של קובי באופן ביקורתי יותר, וטוענים לטפילות וניצול. עסקאות כספיות הן היבט משמעותי של התיק. השופט מסכם את התנהלותו הכלכלית הראוותנית והבלתי צפויה של קדישמן, ומדגיש את נדיבותו ואת הצורך התכוף שלו בסכומי כסף משמעותיים. קובי ליווה קרנות עבור קדישמן באמצעות משקיעים, והבטיח להם השקעות חסרות סיכון. עם זאת, ירידת ערך עבודתו של קדישמן גרמה לתלונות מצד משקיעים, מה שהוביל למתחים. ההסכם לכאורה שבלב המחלוקת נוגע להבטחתו של קדישמן לתת לקובי 30 ציורים גדולים. קובי טוען כי הסכים לממן את הוצאות היצירה של ציורים אלה עד 100 אלף שקל ולארגן משקיע לרכישת ציורים קטנים יותר בשווי 580 אלף שקל לכיסוי חובו של קדישמן. בנוסף, קובי היה אמור לקבל ציור של אורי רייזמן במתנה. השופט בוחן בקפידה כל אחד מרכיבי ההסכם הנטען ומעריך את הראיות שהוצגו. מסקנתם היא שקובי לא סיפק הוכחות מספקות לרוב האלמנטים, והסתמך בעיקר על עדותו שלו, שחסרה בהירות ועקביות. עדויותיהם של עדים אחרים, כולל אלה שנחשדו בשיתוף פעולה עם קובי, תמכו חלקית אך הכילו אי-התאמות. חשוב לציין כי השופטת מדגישה את היעדר ההוכחה לקיומו של חוזה מחייב ואכיף למתן 30 הציורים הגדולים, המהווים את המרכיב המרכזי בסכסוך. אמנם קיימות עדויות מסוימות לדיונים ולהבנה כללית, אך השופטת מציינת כי יחסי הצדדים והתנהלותם אינם מצביעים על כוונה רצינית ומוחלטת ליצור מערכת יחסים משפטית מחייבת. השופט מכיר במערכת היחסים המורכבת בין קובי, קדישמן והנאשמים, ומציין מטען רגשי ותפיסות שונות. הם מציינים כי טענותיו של קובי על מערכת יחסים קרובה עם קדישמן אינן מדויקות לחלוטין, אך מכירים בכך שקובי עבד רבות עבור האמן. גם יחסם של הנתבעים לקובי זוכה לביקורת, ובעיקר לדחייתם החריפה את טענותיו מבלי לנסות להתפייס. לסיכום, השופט דוחה את טענותיו של קובי וקובע כי אין די ראיות לתמוך בהן. הם אינם פוסקים הוצאות לאף אחד מהצדדים, בהתחשב בנסיבות, ומביעים תקווה לפתרון בדרכי שלום. פסק הדין המפורט נועד להבהיר את היחסים והאירועים המורכבים סביב ההסכם הנטען.