ע"א 54374-10-19

תקציר

המערער, מר בנימין גבאי, ביקש עיכוב ביצוע של פסק דין שהורה עליו בית משפט השלום בצפת לטובת המשיב, מר אפרים נעים. פסק הדין חייב את הסרת ידו של גבאי מרכושו של נעים, לצד הריסת חומה שפלשה לאדמתו של נעים, ופסק לנעים הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 ו-60 יום בהתאמה. גבאי טען כי סיכויי ערעורו גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, במיוחד נוכח ההשלכות הכלכליות והחברתיות של קיום פסק הדין. מנגד, נעים התנגד לבקשה, והדגיש את חוסר תום הלב של גבאי ואת סיכויי ההצלחה הנמוכים של הערעור. השופט ציין כי הכלל מעדיף מימוש מיידי של פירותיו של הזוכה בפסק הדין, ועיכוב ביצוע מחייב התקיימותם של שני תנאים: סיכויי ערעור נוחים ומאזן נוחות לטובת המערער. במקרה זה סבר השופט כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, תוך שהוא מצטט תקדימים המצדדים בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. באשר להוצאות, אישר השופט את פסק הדין הקיים, וציין כי המערער לא הוכיח מדוע יש לעכב את הביצוע או כיצד ישיב את האישומים אם ערעורו יצלח. עם זאת, כדי להימנע מנזק בלתי הפיך, השופט אישר עיכוב בהריסת החומה עד לדיון בערעור, שנקבע לפברואר 2020. הבקשה לעיכוב ביצוע בנוגע לרכיבים פיננסיים נדחתה, וגבאי חויב לשלם את החיובים באופן מיידי. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות נוספות.