ע"פ 378/74

תקציר

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של אשר מסר ואהרון קרן, שהורשעו בשורה של עבירות, בהן שוד, החזקת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע. הראיה העיקרית נגדם הייתה עדותו של שותף, שבית המשפט מצא אותה אמינה ונתמכת דיה בראיות אחרות. בית המשפט פירט את הראיות התומכות בשוד בנק הפועלים, תוך הדגשה כי די בהן כדי לאשש את עדותו של השותף, והגיע למסקנה כי זיכויו של קרן על ידי בית המשפט המחוזי באישומים אלה התבסס על הערכה שגויה של הראיות התומכות. באשר לשוד מצות ישראל, מצא בית המשפט כי גם עדותו של השותף נתמכת במידה מספקת, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי. בנוסף, בית המשפט הרשיע את קרן בהחזקת נשק וגזר עליו שלוש שנות מאסר. בית המשפט אישר את עונשו של מסר של 12 שנות מאסר. פסק הדין הדגיש את הצורך להתייחס בזהירות לעדויות עדי המדינה, להותיר את הערכת המהימנות בידי בית המשפט ולאפשר לערכאות הערעור לסתור את מסקנותיו של בית משפט קמא. ראיות תומכות לעדותו של שותף לפשע צריכות לקשור את הנאשם לפשע ולחזק את האמון בגרסתו של השותף. ככלל, משקלן המצטבר של הראיות תמך בהרשעות, וערעורי הנאשמים נדחו. ערעור המדינה על זיכויים של הנאשמים בחלק מהאישומים התקבל, והוביל להרשעתם בסעיפים אלה.