רע"א 8899/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא שלילת פיצויים ממשפחתו של חייל שמת בהתאבדות בעת שהיה בחופשה משירות החובה הצבאי שלו. הטענה המרכזית שהועלתה על ידי המבקשים (משפחת החייל שנפטר) היא כי המוות אירע במהלך תקופת השירות, ולכן יש להחיל את חוק משפחות חיילים שנפלו בקרב (גמול ושיקום), אשר יזכה אותם בהטבות. עם זאת, בית המשפט קבע כי מותו של החייל מיוחס ל"התנהגות רעה חמורה", במקרה זה, שימוש באל-אס-די, הנופל תחת גדר חוק המשפחות, סעיף 16, ובכך פוסל את המבקשים מלקבל הטבות. החלטת בית המשפט התבססה על פרשנותם של מספר חוקים רלוונטיים, בהם חוק המשפחות, חוק הפיצויים לחיילים ובני משפחותיהם וחוק הנכים, תוך התחשבות בנסיבות שהובילו למות החייל. השיקול המרכזי היה האם התנהגותו של החייל מהווה "התנהגות רעה חמורה", ובית המשפט הגיע למסקנה שכן, בהתחשב בנסיבות. השימוש בסמים, במקרה זה, LSD, נחשב הפרה חמורה של התנהגות, במיוחד בהקשר של שירות צבאי. יתר על כן, בית המשפט קבע כי השימוש בסמים היה הגורם העיקרי להתאבדותו של החייל, ודחה את טענת המבקשים כי הסיבה קשורה למצבו הנפשי של החייל או להיעדר טיפול בו. כתוצאה מכך הופרכה חזקת הפיצוי לחיילים שמתו במהלך שירותם, וערעורם של המבקשים נדחה.