עמ"ה 542/06

תקציר

הערעור מתייחס לשומת מס לשנים 2003 ו-2004 שהוציא המשיב למערערים, שהם בני זוג. המערערים טענו כי הכנסתה של האישה נובעת ממקור עצמאי ויש לחשב אותה בנפרד מהכנסתו של בעלה. תחילה התייחס בית המשפט לטענותיהם המקדמיות של המערערים בדבר אי עמידתו של המשיב בחובות ההנמקה ואי הדיון בהתנגדות. בית המשפט מצא כי טענות אלה אינן מבוססות וכי המשיב מילא את חובותיו. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי המערערים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה בדבר עצמאות מקור הכנסתה של האישה. בעוד המערערים טענו כי תפקידה כמנהלת חנות יין אינו תלוי בתפקידו של הבעל בחברה, הראיות הראו אחרת. החנות שכנה בתוך שטח המחסן, לא הייתה לה כניסה נפרדת, והמערערים ניהלו את חשבונותיה במשותף עם אלה של המחסן. החנות והמחסן חלקו ספקים והיה להם חשבון בנק משותף. נמצא כי עבודתה של האישה תלויה בעבודתו של הבעל, שכן הוא העסיק אותה, קבע את תנאי העסקתה והחליף אותה מעת לעת. בנוסף, חלה החזקה בפקודת מס הכנסה כי מקור הכנסתו של אחד מבני הזוג אינו תלוי בזה של בן הזוג השני. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי הכנסותיה של האישה לא נבעו ממקור עצמאי ודחה את הערעור. המערערים חויבו בהוצאות משפט.