עת"מ 5526-02-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה נגד סגירת רחוב הרי יהודה בשבת. בית המשפט מגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהחלטת המשיב, שיש לו שיקול דעת לסגור רחובות מטעמים דתיים. המשיב, כמפקח על התנועה, מחויב לשקול שיקולים תחבורתיים ראשוניים ורק שיקולים משניים הקשורים לרגשות דתיים. במקרה דנן, החלטת המשיב לסגור את רחוב הרי יהודה התבססה על ניתוחי תנועה תקפים ושיקולים דתיים משניים. הרחוב המדובר אינו עורק תנועה ראשי וסגירתו אינה פוגעת באופן משמעותי בזכות התנועה של העותרים, מה גם שקיימות דרכים חלופיות. בית המשפט מדגיש כי החלטת המשיב היא סבירה ומידתית, בהתחשב במכלול הנסיבות. החלטה זו אינה חורגת ממתחם הסבירות ועל כן היא נדחית. חשוב לציין כי יש לבחון כל מקרה לגופו, וקביעות המשיב במקרים דומים – רחוב צפון ורחוב הרי יהודה – עקביות ונטולות אפליה. טענות העותרים בדבר הפליה ופגיעה בזכות הטיעון נדחות אף הן, שכן בית המשפט מוצא כי טענותיהם נשמעו ונבחנו על ידי המשיב. העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לכסות את הוצאות המשיבים.