ת"א 64831/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בארבעה מקרים דומים הנוגעים לזכויות מעסיקים לתבוע השבה בגין הטבות שניתנו לעובדים בעקבות תאונות עבודה. הטענות אוחדו לדיון והעלו שאלות דומות של משפט ועובדה. התובעים, מעסיקיהם של העובדים שנפגעו, ביקשו לקבל בחזרה את עלויות התגמולים מהנתבעות, שהיו חברות הביטוח בהתאמה. ההטבות המדוברות כללו שכר, תנאים סוציאליים ותשלומים נלווים אחרים ששולמו לעובדים במהלך היעדרותם מהעבודה עקב התאונות. בית המשפט בחן תחילה את החקיקה החלה, תוך הבחנה בין חוק הגמלה לבין חוק הביטוח הלאומי. נקבע כי חוק הגמלה חל במקרים אלה, שכן הוא נוגע לזכותו של מעסיק לקבל תגמולים מצד שלישי האחראי לנזקי העובד. על פי חוק זה, המעסיק זכאי להחזר הוצאות סבירות, לרבות שכר ששולם לעובד במהלך היעדרותו, אך לא יעלה על השכר שהיה מקבל אילו היה מסוגל לעבוד. באשר להיקפה של הזכות לגמלה לפי חוק ההטבות, אימץ בית המשפט את עמדת הנתבע וצדדים שלישיים. בית המשפט קבע כי המעביד, כמוטב, אינו זכאי לקבל כל סכום שהעובד הנפגע לא היה זכאי לתבוע מהצד החייב. בית המשפט פירש את החוק כמגביל את החזר המעסיק לשכר המשולם בפועל לעובד, בניכוי מס הכנסה וקצבת פגיעה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין התייחס גם לנטל ההוכחה ומצא כי התובעים הצליחו להוכיח את הסכומים שנטען כי שולמו כתגמולים לעובדים. טענת הנתבעים כי הראיות שהוצגו הן עדות שמיעה נדחתה, שכן בית המשפט קיבל את הסברם של התובעים כי עדות הרופא שלהם התבססה על תעודות מחלה שהונפקו על ידי רופאים אחרים, דבר מקובל אצל עדים מקצועיים. במעבר להודעות לצדדים שלישיים שהוגשו על ידי הנתבעים, בחן בית המשפט את הסכמי הפשרה ומכתבי הקבלה והשחרור שנחתמו בין הנתבעים לבין העובדים שנפגעו. נקבע כי מסמכים אלה לא פירטו את מרכיבי הפיצוי ולכן בית הדין לא יכול היה לקבל את עמדת העובדים כי הם קיבלו פיצוי רק בגין נזק לא ממוני. משכך, פסק בית הדין לטובת הודעות הנתבעים לצדדים שלישיים, וקבע כי על העובדים לשפות את הנתבעים בגין הסכומים שחויבו לשלם לתובעים. לבסוף, בית המשפט בחן את ההודעות לצדדים רביעיים שהגישו חלק מהצדדים השלישיים נגד התובעים, וטען כי התובעים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא הודיעו להם על תביעות הגמלה. בית המשפט דחה הודעות אלה, וקבע כי הצדדים השלישיים לא מילאו את חובתם ליידע את התובעים על התביעות נגד חברות הביטוח. התנהלות התובעים לא נחשבה כחוסר תום לב או רשלנית, וכל כשל בתקשורת יוחס לצדדים השלישיים. לסיכום, בית הדין קיבל חלקית את הטענות, וקבע כי התובעים זכאים לקבל מהנתבעים בחזרה את השכר ששולם לעובדים במהלך היעדרותם, בכפוף לניכויים מסוימים. ההודעות לצדדים שלישיים התקבלו, ואילו ההודעות לצדדים רביעיים נדחו. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וההוצאות ייקבעו בהמשך.