עב"ל 10501-05-21

תקציר

פסק הדין קובע כי יש לקבל את הערעור על אירוע תאונה ולהכיר בו כפגיעה בעבודה. בית המשפט הדגיש כי הקביעה העובדתית בדבר התרחשות האירוע המקרי כבר הוכרעה בהחלטה קודמת ואין לחלוק עליה. המוסד לא יכול היה לערער על כך לאחר שהסכים בערעור קודם שבית המשפט המחוזי יבהיר שאלות עובדתיות ספציפיות. חוות דעת של מומחים רפואיים אישרו כי האירוע התאונה גרם להחמרה זמנית בבעיית הגב של המערער, שהצריכה טיפול רפואי. הובהר כי גם החמרה זמנית נחשבת לפגיעה בעבודה אם היא גורמת לאובדן כושר עבודה או מחייבת התערבות רפואית. בית המשפט הגיע למסקנה כי הקביעה האם הפציעות והטיפולים הנדרשים היו קשורים לתאונה היא שאלה רפואית, תוך הסתמכות על טיפולים מתועדים וקביעות עובדתיות של בית המשפט. המומחה הרפואי אישר כי המערער סבל מהחמרה עקב התאונה, שהובילה לאי כושר חלקי ונזקק לטיפולים שונים. לפיכך, התאונה מוכרת כפגיעה בעבודה, ומאפשרת את הערעור. עם זאת, פסק הדין לא העריך את דרגת הנכות, הנתונה לסמכותה של הוועדה הרפואית עם הגשתה בעתיד. בנוסף, חויב המוסד לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום. החלטה זו, שניתנה ב-12 ביוני 2022, משקפת את הקונצנזוס של השופטים ונציגי הציבור המעורבים.