ע"א 263/60

תקציר

המקרה של אסתר, אילנה ודליה קליינר נ' מנהל מס עיזבון עוסק בחוק מיסוי עיזבון, תש"ט-1949 והאם הוא חל על נכסים שלא היו בבעלותו של נפטר בעת פטירתו. המערערים, שירשו את נכסיו של מי שנפטר, טענו כי אין לראות בנכסים, שסווגו כנכסי נפקדים, חלק מהעיזבון מאחר והם שוחררו על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים זמן רב לאחר מות המנוח. דעת הרוב של בית המשפט העליון, שניתנה על ידי השופט ויתקון, קבעה כי מס העיזבון חל רק על נכסים שהיו בבעלות המנוח בעת פטירתו. על פי פסק הדין, שחרור הנכס יוצר זכות חדשה, והבעלות הקודמת מתבטלת. לפיכך, הנכסים המדוברים, אשר הוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, לא היו בבעלות המנוח בעת פטירתו ואין לחייבם במס עיזבון. בנוסף, הסיכוי שהנפקדים יקבלו בחזרה את נכסיהם היה מאוד לא ודאי וחסר ערך משפטי או מסחרי. גם השופטים כהן וזוסמן פסקו לטובת המערערים, ופירשו את החוק ככזה שאינו מתכוון למסות נכסים שלא היו בבעלות המנוח בעת פטירתו. השופטת אולשן, נשיאת בית המשפט, חלקה על כך וטענה כי הגדרת החוק ל"עיזבון" אינה ממצה ועשויה לכלול נכסים שעברו לחזקתו של היורש לאחר מות המנוח. פסק הדין הדגיש כי הירושה מתרחשת בעת הפטירה, וכל נכס שנרכש לאחר מכן אינו יכול להיחשב כחלק מהעיזבון לצורכי מס עיזבון.