בע"ח 22853-11-13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את שתי בקשותיו השלובות של הנאשם. הראשונה הייתה עתירה לחשיפת ראיות, ובפרט זהותו של מודיע. בפרפרזה על המידע שנמסר לנאשם צוין כי עד המפתח, קטין, נשמע מתכנן לבצע עבירות רכוש עם אדם אחר. הנאשם טען כי חשיפת זהותו של המודיע תסייע להוכיח את הקשר של הקטין לאותו אדם ולא לנאשם, ובכך תזכה אותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי חשיפת הזהות לא תתרום להגנה ועלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים. יתר על כן, ההסכמה הפרוצדורלית לגלות כי הקטין אמר דברים כאלה הפכה את חשיפת זהותו של המודיע למיותרת. הבקשה השנייה הייתה לקבלת חומרים שנחשבו כחומרי חקירה של הנאשם, הכוללים פרטים על מערכת היחסים בין אביו של הקטין לבין המשטרה. הנאשם טען כי האב השפיע על דבריו של הקטין וכי המשטרה שיתפה עמו פעולה. בית המשפט, לאחר שעיין בחקירות המתועדות, לא מצא טעם בבקשה זו, מה גם שנוכחותו של האב במהלך החקירות לא הוסתרה והנאשם יכול היה להשתמש בתיעוד כראות עיניו. אשר על כן, דחה בית המשפט את הבקשה ואת העתירה, תוך שהוא מדגיש את פוטנציאל הפגיעה באינטרסים ציבוריים ואת היעדר הערך המשמעותי בראיות המבוקשות בעניינו של הנאשם. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים, והחומרים שהוצגו בפני בית המשפט הוחזרו לתובע.