עמל"ע 4894-09-11

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס להליכים משמעתיים נגד עו"ד יגאל גיל, שערעורו על פסק דין של בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין נדחה. הערעורים התייחסו למספר עבירות, שעיקרן חוסר כבוד ופגיעה בכבודו של בית המשפט, וכן מעשים הנחשבים כפוגעים בכבודו של מקצוע עריכת הדין. העבירות נבעו משורה של התבטאויות קשות ולא ראויות של גיל כלפי שופטים ועמיתים שונים. גיל לא חלק על אמירות אלה, אך טען כי הן מוצדקות. הערכאה הנמוכה יותר הרשיעה אותו והטילה עליו השעיה בפועל של שנה מעיסוק בעריכת דין, בנוסף לחמש שנות מאסר על תנאי. הן גיל והן לשכת עורכי הדין בישראל (המשיב) ערערו על פסק דינו של בית המשפט בערכאה נמוכה יותר. בית הדין הארצי אישר את ההרשעה, אך החמיר את העונש לשלוש שנות מאסר בפועל בפועל ושבע שנות מאסר על תנאי. במהלך הדיון בפני בית המשפט העליון הביע גיל חרטה אמיתית והתנצל על דבריו, שהרשימו את השופטים. גם בא-כוח המשיב הודה בכנות החרטה של גיל ומשך את ערעורו על אחת העבירות. בית המשפט העליון הכיר בחומרת דבריו של גיל, והדגיש את הצורך של עורכי הדין להתנהל בכבוד ובמקצועיות. עם זאת, לאור החרטה של גיל, התחייבותו שלא לחזור על התנהגות זו ועברו המשמעתי הנקי, בית המשפט הסיט את מוקד העונש לעתיד, והפחית את ההשעיה בפועל לשמונה עשר חודשים. בית המשפט הזהיר כי הקלה זו לא תימשך אם גיל יחזור להתנהגותו הקודמת. ערעורי שני הצדדים לא צלחו, ופסק הדין נשלח אליהם בדואר רשום.