תפח"ע 8221-06-20

תקציר

הנאשם, שהואשם בעבירות מין, נמצא לוקה בנפשו ואינו מסוגל לעמוד לדין. לאחר שמצבו השתפר, התעוררה השאלה האם הוא כשיר כעת לעמוד לדין. ההגנה טענה כי למרות שעוצמת מחשבותיו הכוזבות של הנאשם פחתה, הן עדיין פוגעות ביכולתו להתגונן כראוי, שכן הן נוגעות ישירות להליך המשפטי וישפיעו על עדותו והנחיותיו לעורך דינו. המדינה, לעומת זאת, טענה כי הנאשם מסוגל לשתף פעולה עם המערכת המשפטית, להבין את ההליך ולתקשר עם עורך דינו, ולכן הוא כשיר לעמוד לדין. השופט הסכים עם עמדת המדינה, והדגיש כי המבחן לכשירות לעמוד לדין הוא היכולת לפקח באופן מושכל ולהשתתף בהליך המשפטי. השופט ציין כי מחשבותיו הכוזבות של הנאשם היו ספציפיות וממוקדות, ואף שהן יצרו קושי מסוים, הן לא מנעו הליך הוגן ולא היוו סיכון ממשי להרשעת אדם חף מפשע. לפיכך הוחלט כי הנאשם כשיר לעמוד לדין וההליכים יתחדשו.