ב"ל 5668-03-16

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי ערעורו של התובע, שביקש אחוזי נכות גבוהים יותר ממה שנקבע בתחילה, התקבל בחלקו. תחילה דחתה השופטת את טענת ההתיישנות של הנתבע, שכן הערעור הוגש בתוך פרק הזמן הנדרש. לאחר מכן בחן השופט את החלטת ועדת הערר בתחום האורתופדי ומצא כי החלטתה סבירה ומבוססת על בדיקה קלינית ראויה, ולכן דחה את הערר בעניין זה. באשר לתחום האורולוגי, החלטת הוועדה הייתה כי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות, ונתנו לה 30 יום להגיש מסמכים רלוונטיים. כמו כן נבדקו היבטי התחום הנפשי והפיברומיאלגיה בתיק, והשופט קבע כי נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטות בוועדה. השופטת הסכימה עם טענת התובעת כי הוועדה לא נימקה די הצורך את דחיית חוות דעת המומחה ולא הבהירה את אחוזי הנכות. מטעמים אלה החזיר השופט את התיק לוועדה הרפואית לעררים עם הנחיות לבירור והסבר החלטותיה בנושאים אלה. לגופו של עניין, עליהם להפנות לחוות דעתו של פרופ' עמיטל ולפרש את הפער בין שיעור הנכות שנקבע לבין מסקנתו של ד"ר וקנין כי המערער יכול היה לבצע עבודה ללא מאמץ. לבסוף, גם החלטת ועדת אי הכושר נמצאה פגומה, בכך שלא שקלה כראוי את ההשפעה המצטברת של מגבלותיה של המערערת על יכולתה לבצע את מטלות הבית. התיק הוחזר לוועדה זו להמשך בירור והכרעה, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, מגבלותיו וליקויו הרפואיים. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים. לשני הצדדים שמורה הזכות לבקש רשות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.