בש"א 6033/07

תקציר

השאלה המרכזית בתיק זה היא האם ניתן להטיל אחריות על מר משה ויגדור, אשר לא היה מעורב באופן פעיל בחברת מדבר בע"מ במשך שנים רבות, בגין חובותיה, במיוחד לאור העובדה שהחברה לא דיווחה על התפטרותו לרשם החברות. המשיבים הגישו תביעה נגד ויגדור ואחרים, בה ביקשו לחייב את הנתבעים לשלם סכום נכבד הנובע מפסק בוררות בשוויץ ומהליכי אכיפה בישראל. ויגדור טוען כי חדל להיות דירקטור במדבר בשנת 1992 ואין להטיל עליו אחריות לחובות החברה. המשיבים, לעומת זאת, טוענים כי הישארות שמו של ויגדור ברישומי החברה ומעורבותו הנטענת בענייני החברה מטילים עליו אחריות. בית המשפט בוחן את פקודת החברות ואת ההגדרות של "דירקטור" על פי החוק. נמצא כי החוק מחייב בחינה בשני מישורים: מערכת היחסים בין הדירקטור לחברה ומערכת היחסים בין הדירקטור לצדדים שלישיים. מאחר ששמו של ויגדור עדיין מופיע ברישומי רישום החברה, ובשל מעורבותו האפשרית בענייני החברה כפי שציינו המשיבים, מגיע בית המשפט למסקנה כי לא יהיה מקום לדחות את התביעה נגדו על הסף. קביעה זו נתמכת בפסיקה קודמת, המדגישה כי פיטורים בשלב זה צריכים להתרחש רק במקרים קיצוניים בהם אין כל אפשרות שהתובע יצליח. כמו כן, בית המשפט דן בנורמות הנוגעות לאחריות דירקטור ובחריגים לעיקרון הכללי של אחריות מוגבלת לחברות. המשיבים מייחסים לויגדור מעשים ומחדלים שונים, לרבות טענות לניצול לרעה של אישיותה המשפטית של החברה והתנהלות בלתי תקינה. בית המשפט מוצא כי טענות אלה, אם יוכחו, עשויות לבסס אחריות אישית מצדו של ויגדור. לפיכך, יש לתת לתובעים הזדמנות להציג את טענותיהם בבית המשפט. השופט מדגיש כי החלטה זו אינה שופטת מראש את תוצאות המשפט וכי סוגיית ההוצאות תידון בסופו של ההליך. לסיכום, הבקשה לדחיית התביעה נגד ויגדור על הסף נדחית, והעניין יעבור למשפט.