ע"א 218/57

תקציר

תיק כונס הנכסים והמפרק הרשמי של פלס בע"מ נ' רודולף מאייר עוסק במחלוקת על טיב היחסים הכספיים בין רודולף מאייר לבין פלס הוצאה לאור חברה בע"מ, אשר שכרה את שירותיו של מאייר לנהל את אחד מסניפיה. מאיר טען כי השקעתו בסך 8,000 ש"ח בחברה נועדה לשמש ערובה להבטחת נזקי החברה במקרה של הפרת התחייבויותיו, ולכן יש להחזירם לו במלואם ולא להתחלק בין נושי החברה. מנגד, טען כונס הנכסים הרשמי כי נוצרו רק יחסי חייב-נושה, כלומר זכותו של מאיר אינה עדיפה על נושים אחרים, ויש להתייחס לתביעתו כאל חוב רגיל. העיקרון המרכזי במקרים כאלה הוא כוונת הצדדים, שאינה מתיישבת בהכרח עם השם שניתן לעסקה. במקרה זה, הראיות הראו כי הצדדים התכוונו לכסף כהשקעה ולא כקרן נאמנות. כמו כן, לא התקיימו יחסי נאמנות, שכן החברה לא החזיקה את הכספים בנאמנות לטובתו של מאייר. החוק האנגלי תומך בהחזרת נכסים שנרכשו שלא כדין לבעליהם, כל עוד ניתן לזהותם במצבם המשתנה, אלא אם כן המחזיק רכש אותם בתום לב. זה נקרא סדר עקיבה. עם זאת, מאחר שלא היו יחסי אמון או נאמנות במקרה זה, ו-8,000 IL המקוריים אוחדו עם קרנות אחרות של החברה ולא ניתן היה לזהותם, לא חל צו איתור. המוצא היחיד של מאיר הוא להוכיח את חובו כנושה רגיל. לפיכך, פסקה ערכאת הערעור לטובת כונס הנכסים הרשמי, ביטלה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזירה על כנה את החלטת המפרק.