בש"א 6479/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב דחיית ערעורו של המשיב על פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים ונאכפו מאוחר יותר בארצות הברית. בית המשפט הכריע לטובת הבנק ודחה את ערעורי המשיב בשל התנהלות פרוצדורלית פסולה משמעותית ושיהוי בהגשה. המשיב טען כי לא נמסר לו כדין על פסקי הדין וכי ייצוגו המשפטי טופל באופן לקוי, שכן פסקי הדין הוצגו בפני הממונה שלא כדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב, עם צאתו לארצות הברית, לא הודיע לבית המשפט על כתובתו החדשה או על ייצוגו המשפטי, ובכך יצר בלבול באשר למקום אליו יש לשלוח מסמכים משפטיים. הסרת התיקים המשפטיים והאצלת המשמורת שלהם לחבר שאינו עורך דין הצביעו עוד יותר על ניסיון לשבש את ההליך המשפטי. בית המשפט הדגיש את עקרון תום הלב בהליכים משפטיים, וציין כי מעשיו של המשיב מהווים ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. פסק הדין הדגיש כי אף שזכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד, היא מותנית במילוי חובות פרוצדורליות בסיסיות. מאחר שהמשיב לא עמד באלה, במיוחד בכך שהתעלם מהליכים מתמשכים ופעל בחוסר תום לב, ערעוריו הוגדרו כבלתי נסלחים. לפיכך נדחו הערעורים, והמשיב חויב לשלם את הוצאות המשפט של הבנק. פסק הדין אינו בוחן את גופם של הסכסוכים אלא מתמקד במחדליו הפרוצדורליים של המשיב ובוחן את השיהוי הניכר בערעור על פסקי הדין.