ת"ד 11172-06-22

תקציר

השופט במקרה זה היה צריך לקבוע את עונשו של נאשם עם חמישה כתבי אישום בגין עבירות תנועה שונות, כולל נהיגה ללא רישיון, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בחוסר זהירות ושינוי לוחיות רישוי. השופט פתח וציין כי העיקרון המנחה בענישה הוא מידתיות וכי החוק הישראלי מחייב בחינה תלת-שלבית לצורך מתן גזר הדין. בשלב הראשון קבע השופט את טווח הענישה הראוי לכל אחת מהעבירות, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בהיקף הפגיעה, במדיניות הענישה המקובלת ובנסיבות ביצוע העבירה. השלב השני בחן האם קיימות נסיבות חריגות הנוגעות לנאשם המצדיקות חריגה מהטווח שנקבע בשלב הראשון. השלב השלישי היה קביעת העונש בפועל במסגרת הפרמטרים שנקבעו, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. לאחר בחינת כל שלב, החליט השופט כי עונש כולל לכל העבירות ראוי במקרה זה. השופטת התייחסה לגילו הצעיר של הנאשם, לנסיבות חייו הקשות ולהיעדר עבר פלילי כגורמים מקלים. עם זאת, השופט הדגיש את חומרת העבירות, את הזלזול הבוטה של הנאשם בחוק ואת הצורך בהרתעה. באיזון בין שיקולים אלה, גזר השופט על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, ריצוי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ותקופות משמעותיות של פסילה בפועל ועל תנאי, לצד קנס והתחייבות כספית. עוד הדגישה השופטת כי גזר הדין נועד להותיר לנאשם סיכוי לשיקום. לבסוף הבהירה השופטת כי תקופת הפסילה שהנאשם כבר ריצה לא תנוכה מהעונש, שכן הנאשם הפר את צו הפסילה.