ת"א 13177-03-15

תקציר

הנתבעת ביקשה לחייב את המשיבים (שתי חברות ובעל מניותיהן) להפקיד ערבות להוצאות הנתבעת, בהיותה חברה בע"מ. הנתבע טען כי המשיבים לא יוכלו לשלם את הוצאותיהם אם הנתבע יזכה בתביעה, וכי מטרתם בהגשת התביעה הייתה להטריד את הנתבע בהליכי סרק. המשיבים טענו כי הבקשה שגויה פרוצדורלית ודינה להידחות, וכי סיכויי הצלחת התביעה טובים. הם גם הציעו התחייבות עצמית מהמשיב הבודד לכיסוי הוצאותיהם של שני המשיבים האחרים. בית המשפט קבע כי המשיבים לא הוכיחו את איתנותם הפיננסית, וכי יש מקום לחייבם בהפקדת ערבות להוצאות הנתבעת. השופטת ציינה כי המקרים בהם יינתן פטור מהפקדת ערבות תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית הם חריגים, והמשיב היחיד לא עמד בתנאים אלה שכן לא הוכיח את יכולתו לפרוע את החיוב. עוד ציינה השופטת כי לא נדרש תצהיר לתמיכה בבקשה, וכי גם המשיבים לא מסרו תצהיר כזה. מטעמים אלה קבעה השופטת כי יש מקום לחייב את המשיבים 2 ו-3 – שתי החברות – להפקיד ערבות להוצאות המבקש. סכום הערבות נקבע על 50,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן תביעת המשיבים תידחה.