ת"א 1952-02-21

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לעכב את ההליך הנוכחי עד לסיום הליך הבוררות בין הנתבעת לעמותה. החלטה זו מבוססת על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, הימצאותו של סעיף "גב אל גב" בחוזה בין הקבלן הראשי לקבלן המשנה, שמטרתו בדרך כלל להגן על הקבלן מפני תשלום לקבלן המשנה עבור עבודה לא מאושרת או עבודה שלא שולמה על ידי המזמין. שנית, נראה כי אי התשלום לנתבע (הקבלן הראשי) על ידי העמותה קשור לאיכות וביצוע עבודתו של התובע (קבלן המשנה). שלישית, השלב המתקדם של הליך הבוררות והשלב המוקדם של ההליך הנוכחי מעדיפים השהייה, מה גם שבשני המקרים מדובר בנושאים משותפים הקשורים לתביעות כספיות, איכות העבודה ולוחות הזמנים של הפרויקט. המשך ההליך גם יעיל וחוסך משאבי זמן. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי דחיית התביעה על הסף היא צעד קיצוני השמור למצבים בהם הצלחתו של התובע אינה אפשרית. הנטייה היא שלא להתערב בהחלטות פרוצדורליות, ומכיוון שלא הוצגו טיעונים משכנעים אחרים, ההחלטה הנוכחית עומדת בעינה. בחירה זו היא גם פרוצדורלית ושקולה מבחינה מינהלית, במיוחד כאשר תקנות 3(א) ו-5 לתקנות סדר הדין, התשע"ח-2018 תומכות בהקפאת הליכים בנסיבות אלה. לפיכך, ההליך יישאר רדום עד למתן פסק הבוררות.