בג"צ 119/65

תקציר

פרשת שרביב בע"מ נ' עיריית אשקלון נסובה סביב מכרז שפרסמה עיריית אשקלון לעבודות בנייה. חברת שרביב בע"מ, קבלן לא מקומי מחיפה, הגישה את ההצעה הזולה ביותר. עם זאת, ועדת המכרזים של העירייה המליצה להעניק את החוזה לקבלן מקומי, שהצעתו הייתה יקרה ב-350 לי. הוועדה נימקה את המלצתה בכך שהעסקת קבלן מקומי תחסוך בהוצאות ניהול ומשא ומתן. על החלטה זו ערער שרביב בבג"ץ. פסק דינו של השופט כהן ניתח את התקנות הרלוונטיות המסדירות מכרזים עירוניים. תקנה 26 מחייבת את הוועדה להמליץ על ההצעה הזולה ביותר, אך גם מאפשרת חריגים. תקנה 27 מפרטת ארבעה מקרים ספציפיים שבהם הוועדה אינה צריכה להמליץ על ההצעה הזולה ביותר. כהן מצא כי אף אחד מהמקרים הללו לא חל, והחריגה של הוועדה מההצעה הזולה ביותר הייתה חסרת הצדקה. פסק הדין פירש את תקנה 26 כמאפשרת חריגים נוספים מעבר לאלה המנויים בתקנה 27. כהן הודה כי הוועדה יכולה לשקול את יכולתו של המציע לבצע את החוזה וכי ייתכנו סיבות מוצדקות לסטות מההצעה הזולה ביותר. עם זאת, כהן הדגיש כי כל נימוק כזה חייב להיות רלוונטי, מוצדק ומועבר למציעים מראש כדי להבטיח שוויון. בית המשפט קבע כי העדפת קבלן מקומי מטעמי נוחות מנהלית אינה סיבה תקפה, מה גם שהעירייה לא הודיעה על כך למציעים מראש. בנוסף, התייחס כהן להחלטה כללית של עיריית אשקלון לתעדף גופים מקומיים, שאינה עולה בקנה אחד עם הדגש בתקנות על ההצעה הזולה ביותר. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על כך שוועדת המכרזים דחתה את השינויים הטכניים שהוצעו שהיו הופכים את הצעתה של שרביב לזולה עוד יותר. שינויים אלה נדחו בנימוק שהיו צריכים להיעשות לפני הגשת ההצעות, דבר שכהן מצא כבלתי מבוסס. בסופו של דבר, פסק הדין פסק לטובת שרביב, וקבע כי הצעתם הייתה הזולה ביותר וכי החלטת העירייה נעדרת הצדקה. העירייה חויבה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של שרביב, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 500 לי.