עפ"ג 39588-03-14

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ולא מצא עילה להתערב בגזר הדין שניתן על ידי בית משפט קמא, הנראה כתגובה מידתית וראויה לפשע שבוצע. לב הערעור עסק בטענה כי הנאשם גידל את הסם לשימוש עצמי בשל בעיות רפואיות, אך בית המשפט לא קיבל זאת במסגרת הסדר הטיעון. גם אם זה היה המצב, חומרת העבירה עדיין הייתה מצדיקה את אותה מסקנה. העובדות שהוצגו מציירות תמונה של גידול סמים מקצועי, המפוזר במקומות שונים בדירה, בהיקף של קרוב ל-3 ק"ג – מעשה משמעותי ומכוון שלא ניתן להצדיקו. בית המשפט מדגיש את עמדת המחוקק ביחס לגידול סמים, שהעונש המקסימלי עליה הוא עד 20 שנות מאסר, ואינו מכיר ברעיון של גידול סמים לשימוש עצמי. זאת ועוד, מהודאתו של הנאשם עצמו בחקירתו במשטרה עולה כי מעשיו היו בלתי חוקיים. בית המשפט מתייחס גם לטענה של היעדר אזהרה וקובע כי אין לה כל הצדקה, מה גם שהעונש היה במסגרת הסדר הטיעון. תסקיר שירות המבחן השלילי, חוסר שיתוף הפעולה של הנאשם בבדיקות שתן והדיון התלוי ועומד בעניינו הנוסף מעידים על חוסר רצינות מצד הנאשם. חוות הדעת הטיפולית והמסמכים התומכים שהוגשו אינם משנים את החלטת בית המשפט. בסופו של דבר, בית המשפט מוצא את החלטת בית המשפט קמא להטיל עונש מאסר מוצדקת, והערעור נדחה.