תמ"ש 39930/04

תקציר

המקרה עוסק במחלוקת על גובה המזונות שילדם של בני זוג גרושים צריך לקבל מאביו לאחר גירושיהם. בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל ואם הילד הגישה תביעת מזונות בשם בנה הקטין. בישיבת המזונות הזמנית חלק האב על יהדותה של האם וביקש לתקן את כתב ההגנה שלו כך שיכלול טענה זו, אך נדחה על ידי רשם בית המשפט. עוד קבע בית המשפט כי על דמי המזונות יחול החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). אומדן הצרכים של האם לילד עמד על 3,950 ש"ח, בעוד שהכנסות האב נאמדו בכ-6,800 ש"ח לחודש. השופט בחן כל אחת מההוצאות הנתבעות של האם עבור הילד בנפרד וערך אומדנים וניכויים לפי הצורך. השופט בחן גם את הכנסותיו של האב ממקורות פורמליים ובלתי פורמליים והגיע למסקנה כי סך הכנסותיו של האב עומד על 6,800 שקל בחודש. בהתחשב בהכנסות הפנויות של שני ההורים ובנסיבות המקרה, לרבות העובדה שהילד שהה עם האם בתדירות גבוהה יותר מאשר עם האב, הורה השופט לאב לשלם 2,560 ₪ לחודש כמזונות לילד, שישולמו לאם. סכום זה הוזמן להיות צמוד למדד המחירים לצרכן ולהתעדכן מדי שלושה חודשים. השופט פסק גם על המועדים התקפים של תשלומי המזונות, כאשר סכומים שונים ישולמו בתקופות שונות, והורה לאב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הילד. לבסוף התיר השופט את פרסום פסק הדין ללא שמות הצדדים המעורבים.