ת"א 45898-09-22

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של כל הראיות שהוצגו בתיק, מצא השופט כי המוכר לא הביא ראיות מספיקות לכך שהקונה הטעה אותו במהלך עסקת הדירה. המוכר טען כי הרוכש, שביקר בדירה תחילה כמתווך, הוליך אותו שולל לגבי שוויה האמיתי של הדירה, שהיה גבוה משמעותית מהמחיר המוסכם שעמד על מיליון שקל. עם זאת, השופט לא השתכנע כי הרוכש ידע היטב על שווי הדירה והסתיר במכוון מידע זה מהמוכר. כמו כן, הדגישה השופטת כי טענת ההטעיה של המוכר לא נתמכה בראיות ובעדויות שהוצגו. השופט מצא את עדותו של הרוכש קוהרנטית ואמינה, והעיד על כך שהביע את דעתו הכנה על כך ששווי הדירה נע סביב מיליון שקל בביקורו הראשון. השופטת לקחה בחשבון גם את ההטבות הנוספות שקיבל המוכר במסגרת העסקה, אשר הפחיתו משמעותית את ערך הדירה או היוו תמורה נוספת. הטבות אלה כללו את הזכות להתגורר בדירה במשך ארבע שנים ללא תשלום נוסף. בנוסף, טענת המוכר כי לא היה מתקשר בהסכם אילו ידע את שערכה האמיתי של הדירה סותרת את הודאתו שלו. המוכר הודה כי היה מודע ל"הטעיה" הנטענת טרם חתימת ההסכם אך עשה זאת ביודעין. השופט פירש זאת כניתוק הקשר הסיבתי בין הטעיה הנטענת לבין חתימת ההסכם. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הקונה, ודחה את טענות המוכר ואת טענותיו שכנגד. המוכר נצטווה לקיים את סיום הסכם המכר ולהשלים את העסקה. הרוכש הסכים לשלם את יתרת הסכום בתוך 30 יום מרגע שפסק הדין הפך לסופי. עוד קבעה השופטת כי על המוכר לשלם לקונה פיצויים, הוצאות משפט והוצאות משפט בסך 222,529 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נוספים. כמו כן, נדרש המוכר לשלם דמי שכירות עבור התקופות המפורטות בהסכם/הסכם האופציה אם טרם עשה כן. השופט מינה את בא כוח הקונה ככונס נכסים שיפקח על השלמת העסקה אם המוכר סירב לשתף פעולה או לחתום על המסמכים הדרושים. עוד נקבע בהחלטה כי יש לראות את הסכם האופציה לצד הסכם המכר כמקשה אחת. למוכר לא ניתנה ארכה במועדים הנקובים בהסכם האופציה בשל השיהוי שנגרם בשל התנהגותו חסרת תום הלב.