ת"א 6301/04

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך על זכויות כספיות ורכושיות בין דודו, ששון לוי, לבין אחיינו, שמעון לוי, בו היו מעורבות שתי חברות בבעלות ששון, בית ששון בע"מ ואלש בע"מ. הסוגיות העיקריות שעמדו להכרעה היו פרשנות מסמך המעניק זכויות לשמעון בפרויקט בנייה בשם בית מפא"י, ההתחשבנות הכספית בין הצדדים ושאלת החזרי ההלוואות. בעניין בית מפא"י אישר בית המשפט את קביעתו הקודמת לפיה לשמעון זכות שותפות של 5% בבניין המסחרי כאמור במסמך, אך לא קיבל את בקשתו להרחיב זכות זו או לחייב את שתי החברות. השופט הדגיש כי עמימות המסמך, יחד עם השיהוי של שמעון בעמידה על זכויותיו, פעלו לרעתו. עוד קבע בית המשפט כי לא ישלים את הפרטים החסרים בהסכם ולא יקבע את טיבן המדויק של זכויותיו של שמעון בפרויקט, שכן אלה לא היו חלק מהמנדט. בנושא החשבונאות הפיננסית קיבל השופט את טענתו של שמעון כי מרבית סכומי ההלוואה שנתן לששון לא נפרעו, והורה לששון להשיב את החלק שלא שולם. השופט פירט אילו תשלומים היוו החזרי הלוואות ואילו לא, בהתבסס על הראיות שהוצגו. בנוסף, התייחס בית המשפט לרעיון הרמת המסך, אותו ביקש שמעון, והסביר כי הוא אינו ישים במקרה זה, שכן הוא משמש בדרך כלל להטלת אחריות על בעלי המניות ולא להיפך. השופט הגיע למסקנה כי הצהרות פסק הדין הקודם בעניין בית מפא"י עמדו בעינן, וששון נדרש להשיב לשמעון את סכומי ההלוואה שלא שולמו, אך לא נפסקו הוצאות.