עמ"נ 238/04

תקציר

המשיב ניסה לערער על החלטת ביניים של ועדת ערר לביוב, אך אין הוראה חוקית התומכת בזכותו לעשות כן. בית המשפט דחה את תביעתם בקובעו כי קיימת מגמה ברורה שלא לאפשר ערעור על החלטות ביניים אלא אם הן יגרמו נזק בלתי הפיך לבעל דין. זאת ועוד, בחוק הביוב כבר קיימת הוראה ספציפית (סעיף 31) לערר על החלטות ועדות ביוב, הגוברת על ההוראה הכללית לערר על החלטות מינהליות שבחוק בתי המשפט. סעיף 31 מתייחס רק לזכות ערעור על ההחלטה הסופית של הוועדה. על החלטת ביניים של הוועדה ניתן לערער רק ברשות שופט בית המשפט המחוזי, שלא ניתנה במקרה זה. גם טענת המשיב כי יו"ר הוועדה נעדר סמכות לקבל את ההחלטה לא נבחנה, שכן המשיב לא פעל לפי הנוהל הנכון לערעור על תוקפה של ההחלטה. לפיכך, בקשת הערר נדחתה, והחלטת ועדת הערר לביוב עמדה בעינה.