רע"ב 10186/16

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בנוגע לבקשתו של אסיר לקבל חופשה מיוחדת מהכלא לצורך השתתפות ביום האבל ה-40 על מות אביו. האסיר, שסווג כאסיר בקטגוריה א' בשל עבירות תנועה קודמות והשתייכות לכנופיות פשע, בקשתו נדחתה על ידי שירות בתי הסוהר ובעקבות זאת הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק תחילה לטובת האסיר, והתיר לו להשתתף ביום האבל השלישי בתנאים מסוימים, אך בקשתו להשתתף ביום האבל ה-40 נדחתה. בקשתו של האסיר לחופשה כדי לערער על פסק דין זה, בנימוק של ההודעה הקצרה על בקשתו ועל מנהגי הדת שלו, נדחתה על ידי בית המשפט. בפסק הדין הודגש כי החלטות בנוגע לחופשה ממאסר נתונות לשיקול דעתו של שב"ס וכי נסיבותיו של האסיר אינן מצדיקות התערבות, במיוחד לאור בעיות המשמעת האחרונות שלו בתוך בית הסוהר. כמו כן, בית המשפט שקל את טענת שב"ס כי האירוע המדובר אינו נחשב לאירוע מיוחד על פי הוראותיהם, והבקשה לא הוגשה בהקדם. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין עילה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחה את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי חופשה ממאסר אינה זכות מוחלטת.