בד"מ 4/19

תקציר

פסק הדין מתייחס לדיון משמעתי שהתקיים נגד עו"ד אברהם ברזל, שלא עמד במספר פסקי דין הנוגעים להליך הגירושין שלו, לרבות אי תשלום מזונות זמניים לגרושתו ולשלושת ילדיהם, וכן אי תשלום הוצאות משפט. ברזל טען כי קשייו הכלכליים והסכסוך המתמשך עם גרושתו היו הסיבות לאי עמידתו. עם זאת, בית הדין למשמעת מצא כי הסבריו אינם ראויים דיים כדי לפטור אותו מאחריות משמעתית. באופן ספציפי, בית הדין הדגיש כי חובות מזונות הם בין החובות החשובים ביותר ויש לתת להם עדיפות. עוד צוין כי ברזל לא נקט בצעדים הדרושים לשיפור מצבו הכלכלי ולא עשה כל ניסיון לציית לצווי בית המשפט. בנוסף, הרשיע בית הדין את ברזל בעבירה על סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, המגדיר עבירות משמעת ככל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. בית הדין התחשב בהיעדר הרשעות קודמות של ברזל ובתפקידו הפעיל בטיפול בילדיו, כמו גם בנסיבות המקלות של מגפת הקורונה. עם זאת, הם הדגישו את חומרת ההתעלמות מהחלטות בית המשפט ואת הנזק שהן גורמות לאמון הציבור במערכת המשפט. כקנס הוטל על ברזל להחזיר את הוצאות הלשכה ולשלם פיצויים לגרושתו. בנוסף, נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי, שייושמו אם יבצע עבירת משמעת דומה בתוך שלוש שנים. לבסוף, בית הדין הטיל צו איסור פרסום על כל החומרים שהוגשו לבית המשפט, תוך שהוא מאפשר לפרסם את הכרעת הדין ואת גזר הדין במגבלות מסוימות כדי להגן על זהותם של הקטינים המעורבים. ההחלטה התקבלה בהתחשב בחוק בתי המשפט ובעקרון הפומביות, בהתחשב בכך שההליך עסק בענייני משפחה. בית הדין הדגיש כי היה על ברזל להעלות את טענת צו איסור הפרסום בתחילת המשפט. פסק הדין וההחלטה הועברו לצדדים המעורבים באמצעות דואר אלקטרוני.