ע"פ 2227/02

תקציר

פסק הדין דן בזכות הערעור על החלטה להאריך את מועד ביצועו של צו הריסה או צו הפסקת שימוש במקרקעין לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. השופט עמית סבור כי קיימת זכות ערעור על החלטות לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, אותה ניתן להסיק מהוראות החוק עצמו, ולחילופין בדרך של היקש משלים מחוקים אחרים. הוא מדגיש את חשיבותה של זכות הערעור כזכות יסוד, ומגיע למסקנה כי יש להכיר בזכות כזו, בכפוף לתנאים מסוימים. מנגד, השופט פאיזם סבור כי אין זכות ערעור על החלטה לדחות בקשה להארכת המועד שנקבע לביצוע צו הריסה. גם אם הייתה קיימת זכות כזו, היא עדיין הייתה דוחה את הערעור לגופו, שכן המערער פגע קשות בהחלטות בית המשפט ובשלטון החוק. היא מדגישה כי ביצוע הצו לא יגרום נזק משמעותי, וכי מתן הארכה יאפשר למערערת להמשיך לעבור על החוק. השופט שטמר מסכים עם מסקנתו של השופט עמית בסוגיה הפרוצדורלית, אך היה דוחה את הערעור לגופו, תוך מתן עדיפות לאינטרס הציבורי במקרה זה. לפיכך, בית המשפט מחליט כי קיימת זכות ערעור על החלטה לפי סעיף 207, ורוב השופטים מצביעים לדחות את הערעור לגופו.