ש 11027-02-13

תקציר

פסק דין זה מתייחס לסכסוך ארוך שנים בין משכירים לדיירים מוגנים. השוכרים טענו כי על בעלי הדירות לבצע תיקונים בנכס, ואילו המשכירים טענו מנגד כי יש לפנות את השוכרים באופן זמני כדי לאפשר את התיקונים והסרת צו סכנה שהוציאה העירייה. מצבו של הנכס היה כזה שלא היה בטוח לדיירים להמשיך להתגורר בו ללא תיקונים, והדיירים עצמם ביקשו את צו הסכנה מהעירייה. פסק הדין משרטט תחילה את ההיסטוריה הארוכה של התיק ואת ההחלטות השונות שהתקבלו, לרבות ניסיונות להגיע לפתרון כלכלי. לאחר מכן היא מתייחסת לטענות הצדדים ולטענות שכנגד, ומציינת כי המשכירים לא עמדו בהחלטות ובהסדרים קודמים, לרבות סירוב לשלם לשוכרים סכום חודשי של 3200 ₪. בית המשפט מינה מומחים כדי לאמוד עלויות ולפקח על פרויקט התיקון, אך הדבר לא יצא לפועל בשל חוסר שיתוף הפעולה של בעלי הדירות. בית המשפט קבע בעבר כי בעלי הדירות אחראים לתיקונים ועליהם לשאת בהוצאות, כאשר השוכרים יפצו אותן מאוחר יותר. עם זאת, מאחר שהמשכירים לא ביצעו את התיקונים, ומאחר שהשוכרים שילמו דמי שכירות מחוץ לנכס במשך מספר שנים, בית המשפט שקל את ההוצאות שנגרמו לשני הצדדים. פסק הדין מציין את ההפרה הבוטה של המשכירים את ההחלטות השיפוטיות ואת חובתם לתקן את הנכס. עם זאת, היא לוקחת בחשבון את העובדה כי פינוי השוכרים היה הכרחי בשל מצבו הלא בטיחותי של הנכס, וכי המשכירים לא היו אחראים למצבו העגום בעת רכישתו. בנוסף, בית המשפט בוחן את ההטבה המשמעותית שקיבלו השוכרים מהמשכירים בדמות התשלומים החודשיים, שנועדו לכסות את דמי השכירות שלהם במהלך התיקונים. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט כי כל צד יישא בהוצאות המומחים שלו, ואילו המשכירים יפצו את השוכרים במחצית מהעלויות שנגרמו להם בקידום פרויקט השיקום. כמו כן חויבו המשכירים לשלם לשוכרים 24,121 שקל, בצירוף הוצאות משפט כלליות ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום. סכום זה מגיע לאחר קיזוז הסכומים שעל המשכירים והשוכרים לשלם זה לזה בעקבות חישוב ההוצאות על ידי בית המשפט. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים ומסמנת את סיומה של המחלוקת הארוכה.