ע"פ 11722-12-12

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב שהורשע בשורה של עבירות של פריצה וכניסה וגניבה. המשיב, שכן של המתלוננים, ניצל את קשריו עימם כדי לגנוב מפתח לדירתם כדי לבצע גניבות מרובות במשך שלושה חודשים. נוכח אופיין המתוכנן מראש של העבירות, הפגיעה הקשה בקורבנות ועברו הפלילי העשיר של המשיב, טענה המדינה כי עונשו של בית משפט קמא, שישה חודשי מאסר על תנאי, מקל יתר על המידה. המשיב טען כי העונש הולם בהתחשב בשיקומו המוצלח, כפי שמעידים מספר שנים ללא פעילות פלילית לפני העבירות הנוכחיות, והמלצות שירות המבחן למבוגרים. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם המדינה כי העבירות אינן חד פעמיות, אלא משקפות חזרה לאורח החיים העבריין הקודם של המשיב. לפיכך, התערב בית המשפט והחמיר את העונש ל-12 חודשי מאסר, בניכוי תקופת המאסר. בית המשפט אף ביטל את מעצרו של המשיב בפיקוח שירות מבחן, אך הותיר על כנו את צווי המאסר המותנה והפיצויים.