עת"מ 25731-04-18

תקציר

בעתירה נטען כי החלטת רשות התעופה האזרחית לשפץ את המסלול הראשי בנתב"ג בחודשי הקיץ אינה חוקית ולא דיווחה על כך מראש ליישובי הסביבה. לטענתם, ניתן לדחות את העבודות לעונת החורף הפחות עמוסה, וההודעה הקצרה לא אפשרה לסיים את המיגון האקוסטי של הבתים הסמוכים. הרשות טענה מנגד כי העבודות נחוצות לתפעול שדה התעופה ולבטיחותו, וכי לוח הזמנים הנוכחי מבוסס על שיקולים מקצועיים. עוד ציינו כי הציעו לעותרים פתרונות, כגון מיגון אקוסטי ודיור חלופי, אך העותרים סירבו להתפשר ולחתום על הסכם. בית המשפט קבע כי החלטת הרשות לא הייתה בלתי חוקית וכי היא פעלה בסבירות. בעוד שההודעה יכלה להינתן מוקדם יותר, בית המשפט לא מצא כל פסול בעיתוי. השופט הדגיש את חשיבותו הלאומית של שדה התעופה ואת שיקול הדעת המקצועי הכרוך בקביעת לוח הזמנים של העבודה. כמו כן, בית המשפט הסתפק במאמצי הרשות למזער את הפגיעה בתושבים, וציין כי הפתרונות המוצעים סבירים וישימים. מאחר שהעותרים לא קיבלו אותם, בית המשפט לא ראה הצדקה להתערב בהחלטה המינהלית. עם זאת, בית המשפט ביקש מהרשות לעשות מאמץ אחרון להשלים את העבודות עד 31 ביולי ולהמשיך במשא ומתן עם העותרים כדי להגיע להסכמה. עוד קבעה השופטת כי בתקופת השיפוצים יש לחלק את נטל הנחיתות בשבתות ובחגים בין המסלולים כדי למזער את הרעש עבור הקהילות שנפגעו. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והרשות לא חויבה בהוצאות, בהתחשב בתוקפן של העתירות ובאינטרס הציבורי העומד על הפרק.