ס"ע 17245-02-10

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה מי צריך לשאת בנטל איזון הגירעון האקטוארי של קרן הפנסיה מגן, המונה למעלה מ-2,000 חברים. הנתבעת מס' 1, מנהלת הקרן, הפחיתה באופן חד צדדי את הפנסיה של כ-150 חברים מקיבוץ עין גדי בכ-52% בשנת 2010, בעוד זכויותיהם של חברים אחרים נותרו ללא שינוי. התובעים, לרבות הקיבוץ וחבריו, טענו כי ההפחתה אינה חוקית ופוגעת באינטרס ההסתמכות שלהם. עוד טענו כי הקרן נוהלה באי-סדרים חמורים וכי הקיצוץ היה ניסיון של הקרן לתקן את מחדלה בהליך משפטי קודם. בתוך כך, טענו הנתבעים 2 ו-3, שתי קבוצות של חברים שאינם חברי הקיבוץ, כי על חברי הקיבוץ לשאת בגירעון שיצרו. בית המשפט בחן את תוקפו של הסכם ההצטרפות לפיו הצטרפו הקיבוץ וחבריו לקרן בשנת 1989 ומצא כי הוא חוקי וכי אין הסכם בר-עזר. היא גם דחתה את הטענה כי חברי הקיבוץ היוו "בועה אקטוארית" נפרדת בתוך הקרן, שכן הראיות הצביעו אחרת. לאחר מכן התעמקו השופטים בהתנהלות הצדדים לאחר ההסכם, ובחנו גורמים כמו שינויים בריבית, מועדי תמותה ותחלופת חברים, שהובילו לכאורה לגירעון האקטוארי. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הוכיחו כי על הקיבוץ לשאת במלוא האחריות לגירעון. נקבע כי החלטת הקרן לבצע איזון אקטוארי נפרד לחברי הקיבוץ אינה תקפה. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה ובשינויים בתחום הפנסיה, סברו השופטים כי פתרון משפטי גרידא אינו מספק. הם הציעו כי הצדדים, יחד עם המנכ"ל, יבחרו מועד שיהווה "קו פרשת מים" לאיזון אקטוארי והשוואת תנאים שיש לבצע, תוך קידום שוויון וערבות הדדית בין כלל חברי הקרן. עוד נקבע בפסק הדין כי הקרן תישא בהוצאות התובעים בסך של 150,000 ₪, ואילו הנתבעות 2 ו-3 ישלמו כל אחת 50,000 ₪.