ת"א 30041-03-21

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם שהופר להקמת מערכת סולארית במקרקעין של הנתבעת. התובעת, בעלת עסק להתקנת מערכות סולאריות, טענה כי הנתבעת ביטלה שלא כדין את ההסכם מיום 26.7.2018 ותבעה פיצוי בסך 3,354,255 ₪, המייצג את הרווח שאבד עקב הביטול. הנתבעת, שהייתה אלמנתו ויורשת של בעל הקרקע המקורי, טענה מנגד כי התובעת הפרה את ההסכם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי ביטול ההסכם על ידי הנתבעת היה שלא כדין. התובע אמנם הפר את ההסכם בהיבטים מסוימים, אך הפרות אלה לא היו מהותיות. זאת ועוד, הנתבעת לא נתנה לתובע תקופת הודעה מוקדמת של 90 יום לתיקון ההפרות, כפי שנקבע בהסכם. למרות הביטול שלא כדין, קבע בית המשפט כי התובעת אינה זכאית למלוא סכום הפיצוי הנתבע. התנהלות התובעת תרמה לכישלון הקשר החוזי, המצדיק הפחתת פיצויי הנזק. בית המשפט הכיר בחובתם של הצדדים לשתף פעולה ולפעול בתום לב, במיוחד בהסכם ארוך טווח, ומצא כי שני הצדדים כשלו בעניין זה. בהתחשב ברשלנותו התורמת של התובע, פסק לו בית המשפט סך של 1,450,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע, לרבות אגרת בית משפט, אגרת עדים ושכר טרחת עורך דין מתון בסך 25,000 ₪.