ת"א 50951-06-20

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה לפירוק זכויות השותפות להירשם כבעלים של מגרש 402. זכותו של התובע לדרוש את פירוק השותפות בכל עת, והנתבעת, העירייה, לא סיפקה סיבה מוצדקת לסטות מכלל זה. העירייה טענה כי פירוק השותפות יסבך את הליך הבנייה וינוגד את האינטרס הציבורי, אך השופט קבע כי חששות אלה נפרדים מהזכויות הקנייניות של התובעת. השופט דחה גם את טענות העירייה בדבר חוסר תום לב והתעשרות שלא כדין מצד התובע, וכן את הטענה כי התביעה הייתה מוקדמת מדי. נפסק כי התובעת, כבעלת זכויות, יכולה לדרוש את פירוק השותפות בכל עת, והעובדה שהזכויות טרם נרשמו אינה סיבה מוצדקת לדחות את בקשתה. כמו כן, נדחו טענות העירייה כי יש להמתין להקמת בית משותף וכי בקשת התובעת היא מהלך אסטרטגי נצלני. השופט הגיע למסקנה כי אין סיבה טובה לעכב את פירוק השותפות והורה על פירוקה באמצעות מכירת תמחור חיצונית לציבור, עם אפשרות לצדדים להציע כונס נכסים מוסכם על שני הצדדים לביצוע ההליך. העירייה חויבה לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, ולשני הצדדים ניתנה הזכות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום.