ע"א 591/70

תקציר

פסק דין זה נובע מערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין התנגדות לביצוע שני שטרי חוב חתומים על ידי המשיב. המשיב טען, כי פרע את השטרות באופן חלקי וכי המערער אינו המחזיק החוקי בשטרות האמורים. עם זאת, התברר כי תצהירו של המשיב, שהיה אמור לתמוך בהתנגדותו, נחתם על ידו "מצדו" ומבלי שנקרא מראש. בית המשפט המחוזי התיר למשיב להגיש תצהיר חדש ולהתגונן, אך רק לאחר שהפקיד את חלקו הבלתי שנוי במחלוקת של החוב. דעת הרוב של בית המשפט העליון, שניתנה על ידי השופט לנדוי ואליה הצטרף השופט ויתקון, קבעה כי אישור תצהירים הוא פונקציה משפטית קריטית, ואין לסלוח על מחדלו של עורך הדין במילוי תפקיד זה כראוי. מאחר שהתצהיר הקיים אינו תקף והמשיב לא ביקש להגיש מחדש את התנגדותו, יש לדחות את ההתנגדות עצמה. הם הדגישו כי הפגם יורד לשורש ההתנגדות ולא ניתן לתקנו באמצעות תצהיר חדש, מה גם שחלף המועד האחרון להתנגדות. השופט ח' כהן נתן דעת מיעוט, והדגיש כי אין לייחס לרשלנות עורך הדין ללקוח. לדברי השופט ח' כהן, לבית המשפט סמכות וחובה לתקן פגמים פרוצדורליים ולאפשר הגשת תצהיר חדש, מה גם שהתצהיר הקיים היה פגום כל כך. בסופו של דבר התקבל הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. התנגדות המשיב לביצוע השטרות נדחתה, והמשיב חויב לשלם את הוצאות המערער. עוד המליץ פסק הדין כי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ישקול נקיטת צעדים משמעתיים נגד עורך דינו של המשיב, עו"ד ש.י. באומן.