ת"א 53023-05-19

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך שכר טרחה בין שני עורכי דין, התובעים כהן ועשת, לבין לקוחותיהם לשעבר, הנתבעים אורלי מזרחי ושלמה לוי זאדה. התובעים ייצגו את הנתבעים בהתנגדות לביצוע צוואות הוריהם המנוחים. הסכמי הייצוג קבעו שכר טרחה באחוזים בהתאם לתוצאות התיקים. ההסכם הראשוני לעיזבון האב קבע 12.5% במקרה של פסק דין, שהופחתו מאוחר יותר ל-10%. הסכם נוסף לייצוג הנתבעים בערעור קבע שכר טרחה בסך 75,000 ₪. התובעים גם ייצגו בנפרד את אחותם של הנתבעים, לידה לויזדה, בתיק התנגדות הצוואה. תיק ההתנגדות הצליח לבטל את הצוואה שבמחלוקת, אך הנתבעים לא קיבלו מיד את חלקם בעיזבון בשל ניגוד עניינים שנוצר בינם לבין לידה. סכסוך זה הוביל את התובעים להפסיק לייצג את הנתבעים, אשר שכרו עורך דין חדש. הנתבעים טענו כי מאחר שההליך המשפטי לא הביא באופן מיידי לקבלת הירושה, אין עליהם לשלם את שכר הטרחה הנוסף שדרשו התובעים. עוד נטען, כי התובעים כבר קיבלו מלידה שכר טרחה נכבד ומקדמה מהם, וכי הסכום הכולל מהווה גמול מספיק עבור עבודתם של התובעים. בית המשפט מינה מומחה להערכת שכר הטרחה המתאים, שסבר כי עבודתם והצלחתם של התובעים בתיק ההתנגדות ראויים ל-135,000 ₪, בטרם ינכה את המקדמה ששולמה. עוד קבע המומחה כי שכר טרחה נוסף מוצדק בשל ייצוגה של לידא, וכי שיטת הערכת שווי גלובלית מתאימה יותר מחיוב לפי שעה. בית המשפט הסכים עם הערכת המומחה והגיע למסקנה כי על הנתבעים לשלם לתובעים שכר טרחה נוסף בסך 83,051 ₪, כולל מע"מ. סכום זה חושב בהתחשב בתשלום המקדמה והחפיפה החלקית בייצוג לידה. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשאת בהוצאות התובעים בסך 25,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. הנתבעים חויבו לשלם סכומים אלה בהתאם ליחס בין סכומי העיזבון שקיבלו.