ע"א 6160/99
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מקבל את פסק הדין בערעור, וקובע כי הנתבעים אחראים לרשלנות כלפי התובעים. הסוגיה המרכזית סובבת סביב הסכמה מדעת, שם קבע בית משפט קמא כי המנוח לא חתם על טופס הסכמה לניתוח הדחוף ומציל החיים. עם זאת, הוסבר כי המנוח, כחולה סביר העומד בפני מוות מיידי עקב מצב מעי קריטי, היה מסכים לו היה מתבקש. לפיכך, היעדר ההסכמה לא נחשב מספיק כדי להטיל אחריות על הנתבעים. השופטת ט' אור הסכימה אך הדגישה כי נטל ההוכחה עבר לנתבעים בשל היעדר רשומות רפואיות, ולפיה היה עליהם להוכיח היעדר רשלנות. אור לא הסכים עם המלצת מדיניות רחבה יותר להעביר נטל זה באופן שגרתי בכל פעם שחסרים רשומות, ללא קשר לאשמה. גם השופטת א' פרוקצ'יה הסכימה עם פסק הדין, והתמקדה ברשלנות הנתבעים בניסיונות אינטובציה ובהליכים כירורגיים, תוך הבעת ספק לגבי נחיצות קביעת הרשלנות באי ביצוע בדיקות מקדמיות. פסק הדין נמנע מעמדה נחרצת בדבר העברת נטל השכנוע לרופאים בכל המקרים של היעדר רישומים והכיר בהשלכות המדיניות המורכבות. בית המשפט הסכים עם ממצאיה ותוצאותיה של השופטת שטרסברג-כהן, וחייב את התיק לחזור לבית המשפט המחוזי כדי להעריך את הנזקים הקשורים לרשלנות הנתבעים, ולפסוק הוצאות נגד הנתבעים.
ע"א 6160/99 נתן דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, עליון (21.2.2001)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.