ת"פ 10477-01-23

תקציר

מדינת ישראל האשימה את יהב ינקו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. האירוע התרחש בין הנאשם לבין שכנו, יוסף חסן, על רקע סכסוך מתמשך בנוגע לכלב של הנאשם. בליל 9 בנובמבר 2021 חזר חסן לביתו והבחין בינקו וחברתו שוהים עם הכלב מחוץ לבניין. במקום התפתח דיון קולני, שהוביל לכך שינקו השתחרר מאחיזתה של חברתו ודחף את חסן על מכסה המנוע של מכוניתו. לאחר מכן היכה ינקו את חסן באגרופים בפניו וגרם לו ליפול ארצה ולסבול מחבלות. כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, מייחס לו תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977. בית המשפט מצא את ינקו אשם על סמך הודאתו. הדיון במהלך הדיון התמקד בקביעת העונש. המאשימה ביקשה לגזור עליה 14 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לקורבן. בתוך כך, ביקש הנאשם להקל בעונשו, תוך שימת דגש על הודאתו, חרטה ושינויים חיוביים באורח חייו מאז האירוע. בית המשפט שקל את נסיבות העבירה, את טענות הצדדים ואת פסקי הדין הרלוונטיים. הוא קבע את טווח הענישה בין 6 ל-16 חודשי מאסר. בהתחשב בהודאתו של הנאשם ובשינויים באורח חייו, קבע בית המשפט את עונשו של ינקו בשליש התחתון של הטווח. בסופו של דבר נגזרו עליו 8 חודשי עבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל לנפגע, שישולמו בתשלומים חודשיים. בית המשפט הזהיר את ינקו מפני עמידה בתנאי עבודות השירות שלו וההשלכות של אי ציות. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.